מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קלף
הגייה *
klaf
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־ל־ף
דרך תצורה
משקל קְטָל
נטיות
ר׳ קְלָפִים
יריעה העשויה מעור בהמה מעובד המשמש לכתיבה.
”עוֹר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ; קְלַף , כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין, שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל; דְּיוֹ, כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ג )
כרטיס ניר המשמש למשחקי מזל.
בחפיסה תקנית יש 52 קלפים .
הקלף נעשה ע"י חלוקה של העור לעוביו (בדרך טבעית כיום נעשה בשיוף) והחלק הדק נקרא קלף (לרוב הדיעות החלק העבה הסמוך לבשר נקרא דוכסוסטוס) העור השלם נקרא גויל .
1
2
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
קלף
הסרת השכבה העליונה של חפץ.
”גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה; וְשֶׁל עֵץ – רַבִּי אוֹמֵר, יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת; וְשֶׁל חֶרֶס אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת, הֲרֵי זוֹ אֲסורָה.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה יא )
השורש נפוץ מארמית ובלשון חז"ל.
גסניוס, במילונו הבבלי-ארמי גרס שמן שורש "ק-ל-פ" נגזרת התיבה המקראית שמופיעה בלשון ריבוי ”וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן“ (תהלים עד , פסוק ו ) בהוראת -" בקרדום יהלמו (=יקלפו)" ."כֵילַפּא" שמשה לניפוץ אבני בית המקדש, וגרמה להרס פנים-המבנה [1] .
השוו מן ערבית הפועַל, כַּלאפַה كَلَّفَ בהוראת - להקשות,להגביל.
השורש קלף
השורש ק־ל־ף הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ק־ל־ף
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
קָלַף
קוֹלֵף
יִקְלׁף
קְלׁף
לִקְלׁף
נִפְעַל
נִקְלַף
נִקְלָף
יִקָּלֵף
הִקָּלֵף
לְהִקָּלֵף
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
קִלֵּף
מְקַלֵּף
יְקַלֵּף
קַלֵּף
לְקַלֵּף
פֻּעַל
קֻלַּף
מְקֻלַּף
יְקֻלֵּף
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְקַלֵּף
מִתְקַלֵּף
יִתְקַלֵּף
הִתְקַלֵּף
לְהִתְקַלֵּף
↑ נחום מ. סרנה . עולם התנ"ך - תהלים ב'. רעננה, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, שנת ההוצאה: 1993-1996 . עמוד: 17