קלף

יש להוסיף לדף זה את הערכים: קִלֵּף, קֻלַּף.

קְלָף

יריעה מעור בהמה מעובד שפוצל לשתי שכבותיו ^[1] השכבה הדקה היא הקלף, עליה נכתבו תפילין ^[2]
- ”עוֹר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ; קְלַף, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין, שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל; דְּיוֹ, כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ג)
כרטיס ניר המשמש למשחקי מזל.
- בחפיסה תקנית יש 52 קלפים.

1

2

ערך בוויקיפדיה: קלף

ערך בוויקיפדיה: קלף משחק

הסיר את השכבה העליונה, הסיר את הקליפה.
- ”גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה; וְשֶׁל עֵץ – רַבִּי אוֹמֵר, יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת; וְשֶׁל חֶרֶס אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת, הֲרֵי זוֹ אֲסורָה.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה יא)
- ”כן… ובכן היכן אני עומד?.. כן, פה… כשהיו מתחילים להסיק את התנור, לקלוף את תפוחי־האדמה ולנקות את הדגים המלוחים, היתה באה בתוך כך המקהלה שלנו.“ (השמחה מלפנים, מאת זלמן יצחק אנכי, בפרויקט בן יהודה)

השורש נפוץ מארמית ובלשון חז"ל.
גסניוס, במילונו הבבלי-ארמי גרס שמן שורש "ק-ל-פ" נגזרת התיבה המקראית שמופיעה בלשון ריבוי ”וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן“ (תהלים עד, פסוק ו) בהוראת -" בקרדום יהלמו (=יקלפו)" ."כֵילַפּא" שמשה לניפוץ אבני בית המקדש, וגרמה להרס פנים-המבנה ^[3].
השוו מן ערבית הפועַל, כַּלאפַה كَلَّفَ בהוראת - להקשות,להגביל.

השורש ק־ל־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

↑ לפני תהליך פיצול שתי שכבותיו יקרא גויל עליו כתבו תורה
↑ השכבה השנייה דוכסוסטוס, נועדה לכתיבת מזוזות
↑ נחום מ. סרנה . עולם התנ"ך - תהלים ב'. רעננה, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, שנת ההוצאה: 1993-1996 . עמוד: 17