קלף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קְלָף[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קלף |
הגייה* | klaf |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ל־ף |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ קְלָפִים |
- יריעה העשויה מעור בהמה מעובד המשמש לכתיבה.
- ”עוֹר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ; קְלַף, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין, שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל; דְּיוֹ, כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ג)
- כרטיס ניר המשמש למשחקי מזל.
- בחפיסה תקנית יש 52 קלפים.
גיזרון[עריכה]
- הקלף נעשה ע"י חלוקה של העור לעוביו (בדרך טבעית כיום נעשה בשיוף) והחלק הדק נקרא קלף (לרוב הדיעות החלק העבה הסמוך לבשר נקרא דוכסוסטוס) העור השלם נקרא גויל.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
1
- אנגלית: parchment
2
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
קָלַף[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קלף |
שורש וגזרה | ק־ל־ף, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הסרת השכבה העליונה של חפץ.
- ”גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה; וְשֶׁל עֵץ – רַבִּי אוֹמֵר, יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת; וְשֶׁל חֶרֶס אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת, הֲרֵי זוֹ אֲסורָה.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה יא)
גיזרון[עריכה]
- השורש נפוץ מארמית ובלשון חז"ל.
- גסניוס, במילונו הבבלי-ארמי גרס שמן שורש "ק-ל-פ" נגזרת התיבה המקראית שמופיעה בלשון ריבוי ”וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן“ (תהלים עד, פסוק ו) בהוראת -" בקרדום יהלמו (=יקלפו)" ."כֵילַפּא" שמשה לניפוץ אבני בית המקדש, וגרמה להרס פנים-המבנה [1].
- השוו מן ערבית הפועַל, כַּלאפַה كَلَّفَ בהוראת - להקשות,להגביל.
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: to peel
השורש קלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סמוכין[עריכה]
- ↑ נחום מ. סרנה . עולם התנ"ך - תהלים ב'. רעננה, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, שנת ההוצאה: 1993-1996 . עמוד: 17