קלף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
קְלָף[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קלף |
| הגייה* | klaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ל־ף |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ קְלָפִים |
- יריעה העשויה מעור בהמה מעובד המשמש לכתיבה.
- "עוֹר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ; קְלַף, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין, שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל; דְּיוֹ, כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת." (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ג)
- כרטיס ניר המשמש למשחקי מזל.
- בחפיסה תקנית יש 52 קלפים.
גיזרון[עריכה]
- 1. הקלף נעשה ע"י חלוקה של העור לעוביו (בדרך טבעית כיום נעשה בשיוף) והחלק הדק נקרא קלף (לרוב הדיעות החלק העבה הסמוך לבשר נקרא דוכסוסטוס) העור השלם נקרא גויל.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: קלף |
| ערך בוויקיפדיה: קלף משחק |
קָלַף[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קלף |
| שורש וגזרה | ק־ל־ף, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הסרת השכבה העליונה של חפץ.
- "גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה; וְשֶׁל עֵץ – רַבִּי אוֹמֵר, יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת; וְשֶׁל חֶרֶס אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת, הֲרֵי זוֹ אֲסורָה." (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה יא)
גיזרון[עריכה]
- השורש נפוץ מארמית ובלשון חז"ל.
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: to peel
| השורש קלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
