מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
כיסה באופן שלא נשאר חלק גלוי, לבש וכיסה ביריעת בד או ביריעה מחומר כלשהו.
לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר. (תהילים סה, יד)
עטף נא אל שדי את נפשי בטלית. (אברהם שלונסרקי, בואי כלה)
לשון המקרא [לא בשימוש] היה חלש, חש חולשה, חש ברע.
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי אדני יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. (תהילים קב א)
בשני המובנים מופיע במקרא; כנראה אין קשר ביניהם ומוצאם משורשים שונים. אפשר להצביע על כך שגם לשורש המקביל, ע-ל-ף שתי משמעויות אלה, כך שייתכן שיש קשר סמנטי ביניהם. כי כשהאדם הוא בצרה הוא מעונה וכפוף כאלו מעוטף קצתו בקצתו" (פירוש מצודת ציון, יונה, ב,ח)
* במשנה, 'דַּאֲטֵפְתְּ'[ דרוש מקור ] כהלחם שורשים של טפף+עטף; ”אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר (לָהּ), עַל דַּאֲטֵפְתְּ , אַטְפוּךְ. וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ו )
השורש עטף
השורש ע־ט־ף מגזרת השלמים
ע-ט-ף
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
עָטַף
עוֹטֵף
יַעֲטֹף
עֲטֹף
לַעֲטֹף
נִפְעַל
נֶעֱטַף
נֶעֱטָף
יֵעָטֵף
הֵעָטֵף
לְהֵעָטֵף
הִפְעִיל
הֶעֱטִיף
מַעֲטִיף
יַעֲטִיף
הַעֲטֵף
לְהַעֲטִיף
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-עִטֵּף
-מְעַטֵּף
-יְעַטֵּף
-
- לְעַטֵּף
פֻּעַל
-עֻטַּף
-מְעֻטָּף
-יְעֻטָּף
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְעַטֵּף
מִתְעַטֵּף
יִתְעַטֵּף
הִתְעַטֵּף
לְהִתְעַטֵּף
</noinclude>
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
עיטף
שורש וגזרה
ע־ט־ף
בניין
פִּעֵל
לשון חז"ל כיסה סביב סביב
האיש מעטף ומספר ואין האשה מעטפת ומספרת
הפועל בלשון חז"ל באותה משמעות של הפועל הקל