נבר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נָבַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נבר
שורש וגזרה נ־ב־ר, גזרת חפ"נ
בניין קל


  1. חָפַר קַלּוֹת וְהָפַךְ מְעַט הָאֲדָמָה (ובייחוד בעל חיים).
  2. בהשאלה חִפֵּשׂ וְחִטֵּט הַרְבֵּה.
    • התלמיד נבר בספרייה עד אשר מצא נושא מעניין למאמרו.

גיזרון[עריכה]

  • בתלמוד, בייחוד בהקשר לחזיר הטמא, וכן גם בארמית: נְבַר.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש נבר

השורש נ־ב־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ב־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָבַר נוֹבֵר יִנְבֹּר אוֹ יִבֹּר נְבֹר לִנְבֹּר
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-

נָבַר (גם: נִבְרַר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נבר
שורש וגזרה ב־ר־ר, גזרת ע"ע
בניין נפעל


  1. לשון המקרא נַעֲשָׂה טָהוֹר וְנָקִי, הֵסִיר מֵעָלָיו כָּל טִנֹּפֶת.
    • "סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם, טָמֵא אַל-תִּגָּעוּ; צְאוּ מִתּוֹכָהּ-הִבָּרוּ, נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה" (ישעיהו נב, פסוק יא)
    • "שׁוּבי לְצוּר הִוָּצרך ברה והזכִּי וְהִבָּרִי לְיום תִּלָּקְחִי..." זרחיה הלוי, "מה תהמי נפשי ומה תשתוחחי עליי?"
  2. בָּרְרוּ אוֹתוֹ מִן הַכְּלָל, נִבְחַר.

גיזרון[עריכה]

  • מן השם "בר" שלו משמעים רבים בעברית, קרובים לשורש זה השורשים בר"ה ובח"ר. במקורות העבריים ניתן לראות מעין הפרדה בין המשמעים הנעשית ע"י הנטייה; המשמע הראשון נִטֶּה ע"ד הכפולים ואילו השני ע"ד השלמים, כפי שניתן לראות במקרים רבים בהבדלים בין המקרא לבין לשון חז"ל (ברם הפרדה זו איננה מחייבת כמובן).

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

נָבָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נבר
הגייה* navar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ב־ר־ר
דרך תצורה בינוני של נפעל
נטיות ני": נְבַר־, נ': נְבָרָה, נ"נ: נְבָרַת־, ר"ז: נְבָרִים, נ׳ ר"ז: נְבָרֵי־-, ר"נ: נְבָרוֹת
  1. חַף מֵעָווֹן וּמֵעֲבֵרָה, נְקִי־כַּפַּיִם וִישַר־לֵב.
    • "עִם נָבָר, תִּתָּבָר; וְעִם-עִקֵּשׁ, תִּתַּפָּל" (שמואל ב׳ כב, פסוק כז)[1]
    • ..."אודך בצדקתך וַאֲהללְךָ בְּעַם נָבָר..." יוסף בן אביתור, "אודך ביום שביעי ואחדש שיריך"

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ויש המפרשים את המילה "נבר" כאן כעקֵּש וּכְסרבן או רמאי כמו המשכו של הפסוק.