בריתא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּרָיְתָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ברייתא
הגייה* barayta
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות בָּרָיְתַת־; ר׳ בָּרָיְתוֹת
  1. מקור תנאי שלא נכלל במשנה, ומובא בתלמוד, בתוספתא או במדרשים.
    • "ובטוח אני כי יבוא היום ואותם העיקרים המוסריים שהונחו ביסודם של בתי תורתנו, כגון אלה המנויים בברייתא הקצרה והמופלאה, שנקראת פרק "קנין התורה", יעשו לנחלת האנושיות כולה." ("לפתיחת האוניברסיטה העברית", חיים נחמן ביאליק)
    • "ואחד מהחבורה שעיני חבריו נשואות לו, מרים קולו ומרצה לפניהם הברייתא דתנו רבנן, ממשיך כל מלה בדחיקה ובדיוק גדול, צולל ומעמיק בה בקמיטת מצח ומעלה מתוכה חידושים ודרשות חריפות." ("מאי חנוכה", מנדלי מוכר־ספרים)
    • "הנה מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות, הוא לימוד התורה. והוא מה שאמר רבי פינחס בתחלת הברייתא, תורה מביאה לידי זהירות." ("מסילת ישרים", ר' משה חיים לוצאטו)

גיזרון[עריכה]

  1. לשון חז"ל מארמית. המשמעות המילולית של המילה בארמית היא "חיצונית", ואכן הברייתות חיצוניות למשנה.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ברייתא