מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כפר
הגייה * kfar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־פ־ר ד
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ כְּפָרִים; כְּפַר־, ר׳ כְּפָרֵי־
אעבלין – כפר ערבי בגליל.יישוב קטן. בדר"כ של חקלאים ועובדי אדמה ומשולב בשדות.
”וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים , וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ“ (דברי הימים א׳ כז , פסוק כה ) ”לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים “ (שיר השירים ז , פסוק יב ) ”כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה א ) מארמית: כְּפַר , כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 (kapru ). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות - סורית: ܟܲܦܪܵܐ (כַּפְרָא); ערבית: كفر (כַּפְר); אבלאית: kaparu.[ 1] [ 2] ערך בוויקיפדיה:
כפר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
כפרים
↑
GA Rendsburg, Eblaite and Some Northwest Semitic Lexical Links, page 204.
↑ E.A Walis Budge, Egyptian Hieroglyphic Dictionary, London 1920,
pp. 787
לשון המקרא תשלום שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא.
”אִם-כֹּפֶר , יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו“ (שמות כא , פסוק ל ) ”וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת“ (במדבר לה , פסוק לא ) ”שור שנגח את האדם ומת: מוּעָד - משלם כופר , ותם - פטור מן הכופר “ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ד, משנה ה ) לשון המקרא (משמעות משוערת) מין חומר, סוג של זפת.
”עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר .“ (בראשית ו , פסוק יד ) לשון המקרא צמח מסדרת ההדסאים , אשר מפיקים ממנו צבען המכונה חינה .
”אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.“ (שיר השירים א , פסוק יד ) ”שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם-נְרָדִים.“ (שיר השירים ד , פסוק יג ) ”הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ו ) 1. גזור מהפועל כָּפַר ב . מפֶרח־הכופר הוא אשכול־הכופר מספר שיר השירים היו מכינים סוג כחל לכְחוֹל בו פני נשים.
מקביל לערבית: كُفْر (כֻּפְר) - זפת. לשון חז"ל כפר ב ) טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים.
מקבילה בערבית: كَفَرَ (כַפַרַ) במשמעות דומה.
ההוראה המקורית של שורש כ־פ־ר היא כיסוי, ומשם נגזרה ההוראה הנוכחית. אנגלית: deny
ספרדית: negar (פועל טְרַנְסִיטִיבִי) , rechazar (פועל טְרַנְסִיטִיבִי) לשון המקרא טייח , מרח בחומר לכיסוי.
”עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר“ (בראשית ו , פסוק יד ) יש שהבינו שהפועל גזור מהשם כֹּפֶר - חומר דמוי זפת. אבל ע"פ ההקבלה לשימושים האחרים של שורש כ־פ־ר מסתבר ששם החומר גזור מהפועל.
מקביל לאכדית: kapāru - למרוח, לכסות ב-. וקרוב גם לערבית: كَفَرَ (כַפַרַ) - לכסות. לשון המקרא ”וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ“ (ויקרא ה , פסוק כו ) ”וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם; כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.“ (במדבר טו , פסוק כה ) "וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ כַּפֶּר לָנוּ" (מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים) לשון המקרא כִּפֵּר פָּנִים - הסיר כעס.
”כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו , בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי“ (בראשית לב , פסוק כא ) 1. מקביל לערבית: كَفَّرَ (כַּפַרַ) - למחול, לסלוח. קרוב לאכדית: kapāru - לקנח, לנקות, לטהר. kupartu - זיקוק. ארמית: כפר - קינוח.
2. יש שפירשו שם 'כִּפֵּר' בהוראת: כיסוי. באכדית מופיע ביטוי המקביל: pānišu ukappar kapāru. בספר בראשית: "אכפרה פניו" במשמעות "אכסה [ דרוש מקור ] פניו" - ”כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה“ (בראשית לב , פסוק כ ) .
בתלמוד בבלי-גמרא: כפרה מלשון הזחה,הסרה,הרחקה ”מזבח מזיח ומזין מחבב מכפר היינו מכפר היינו מזיח גזירות ומכפר עונות“ (בבלי, מסכת כתובות – דף י, עמוד ב )
הרס"ג, אבן גנאח, הרד"ק, ורש"י פרשו "כפרת":"ככסה על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ושמונח מעליו כמעין דף".
הרב"ע לעומתם מוסיף עוד משמעות לפיה כפרת פירושה "כיסוי" וגם במשמעות "חטאת ", ומוצא כחיזוק לטיעוניו את הפסוק מספר ויקרא , "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ",ז"א - המשמעות המקורית היתה מלשון כסוי ומאוחר יותר גם מלשון כפרה עם כל המשמעויות הנלוות למשמעות - "חטא " [ 1]
מחזק את פירושו ה"כפול" של ראב"ע (ראה לעיל) הוא הביטוי ממשלי כח יג - "מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועזב ירחם". וממחיש את הקשר בין כפרת, כיסוי ,וחטא(פשעיו). חוקר המקרא פרופ' יהושע מאיר גרינץ הגיע למסקנה (ראה סעיף "פרשנים מפרשים") כי "כּפֵּר", "כּפִּרֶת" למרות היותם שני מושגים שנלקחו מאותו שורש, נראה שמושג ה"כָּפִּרֶת" במשמעות "כיסה" שייך לרובד קדום יותר - לדור יוצאי מצריים שהארון היה חלק מפולחנם באופן מעשי, בעוד שהמושג "כּפֵּר" במשמעות "הסיר" שייך לעולם המושגים המאוחר יותר, של דור בבל כשהארון הפך לזכרון רחוק. אנגלית: atone
ספרדית:
כִּפֵּר , דִּבֵּר כִּבֵּס כִּפֶּר , דִּבֶּר , כִּבֶּס ).לשון המקרא ”וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, לְמַלֵּא אֶת-יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם; וְזָר לֹא-יֹאכַל, כִּי-קֹדֶשׁ הֵם“ (שמות כט , פסוק לג )
↑ מונחים קדומים בתורת כהנים;יהושע מאיר גרינץ;לשונינו;ניסן-תמוז תשל"ה
ערך בוויקיפדיה: כפר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפרים
טקסונומיה בוויקימינים: Lawsonia inermis