כפר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כְּפָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כפר
הגייה* kfar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־פ־ר ד
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ כְּפָרִים; כְּפַר־, ר׳ כְּפָרֵי־
אעבלין – כפר ערבי בגליל.
  1. יישוב קטן. בדר"כ של חקלאים ועובדי אדמה ומשולב בשדות.
    • ”וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ“ (דברי הימים א׳ כז, פסוק כה)
    • ”לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים (שיר השירים ז, פסוק יב)
    • כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.“ (משנה, מסכת מגילהפרק א, משנה א)

גיזרון[עריכה]

  • מארמית: כְּפַר, כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 (kapru). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות - סורית: ܟܦܪܐ; ערבית: كفر (כַּפְר); אבלאית: kaparu.[1].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כפר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפרים

סימוכין[עריכה]

  1. GA Rendsburg, Eblaite and Some Northwest Semitic Lexical Links, page 204.

כֹּפֶר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כופר
הגייה* kofer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־פ־ר בגזרת השלמים
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות כֹּפֶר־
  1. לשון המקרא תשלום שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא.
    • ”אִם-כֹּפֶר, יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו“ (שמות כא, פסוק ל)
    • ”וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת“ (במדבר לה, פסוק לא)
    • ”שור שנגח את האדם ומת: מוּעָד - משלם כופר, ותם - פטור מן הכופר (משנה, מסכת בבא קמאפרק ד, משנה ה)

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

כֹּפֶר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כפר
הגייה* kofer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־פ־ר גגזרת השלמים
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) מין חומר, סוג של זפת.
    • ”עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר.“ (בראשית ו, פסוק יד)
  2. לשון המקרא צמח מסדרת ההדסאים, אשר מפיקים ממנו צבען המכונה חינה.
    • ”אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.“ (שיר השירים א, פסוק יד)
    • ”שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם-נְרָדִים.“ (שיר השירים ד, פסוק יג)
    • ”הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ז, משנה ו)

גיזרון[עריכה]

 1. גזור מהפועל כָּפַר ב. מקביל לערבית: كُفْر (כֻּפְר) - זפת.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כופר לבן
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Lawsonia inermis

כָּפַר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כפר
שורש וגזרה כ־פ־ר בגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל (כפר ב) טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים.
  2. טען שאלוהים אינו קיים, לא האמין.

גיזרון[עריכה]

  • מקבילה בערבית: كَفَرَ (כַפַרַ) במשמעות דומה.
  • ההוראה המקורית של שורש כ־פ־ר היא כיסוי, ומשם נגזרה ההוראה הנוכחית.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: deny‏‏‏‏

כָּפַר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כפר
שורש וגזרה כ־פ־ר גגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא טייח, מרח בחומר לכיסוי.
    • ”עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר“ (בראשית ו, פסוק יד)

גיזרון[עריכה]

  • יש שהבינו שהפועל גזור מהשם כֹּפֶר - חומר דמוי זפת. אבל ע"פ ההקבלה לשימושים האחרים של שורש כ־פ־ר מסתבר ששם החומר גזור מהפועל.
  • מקביל לאכדית: kapāru - למרוח, לכסות ב-. וקרוב גם לערבית: كَفَرَ (כַפַרַ) - לכסות.

ראו גם[עריכה]

כִּפֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיפר
שורש וגזרה כ־פ־ר אגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא ביטל חטא שבוצע בעבר.
    • וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ“ (ויקרא ה, פסוק כו)
    • וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם; כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.“ (במדבר טו, פסוק כה)
    • "וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ כַּפֶּר לָנוּ" (מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)
  2. לשון המקרא כִּפֵּר פָּנִים - הסיר כעס.
    • ”כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו, בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי“ (בראשית לב, פסוק כא)

גיזרון[עריכה]

 1. מקביל לערבית: كَفِّرْ (כַּפַרַ) - למחול, לסלוח. קרוב לאכדית: kapāru - לקנח, לנקות, לטהר. kupartu - זיקוק. ארמית: כפר - קינוח.
 2. יש שפירשו שם 'כִּפֵּר' בהוראת: כיסוי. באכדית מופיע ביטוי המקביל: pānišu ukappar kapāru.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: atone‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • כִּפֵּר, דִּבֵּר, וכִּבֵּס הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - כִּפֶּר, דִּבֶּר, כִּבֶּס).

ראו גם[עריכה]

כֻּפַּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כופר
שורש וגזרה כ־פ־ר אגזרת השלמים
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא שביטלו חטא שביצע.
    • ”וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, לְמַלֵּא אֶת-יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם; וְזָר לֹא-יֹאכַל, כִּי-קֹדֶשׁ הֵם“ (שמות כט, פסוק לג)