כפר

כְּפָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כפר
הגייה*	kfar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־פ־ר
דרך תצורה	משקל קְטָל
נטיות	ר׳ כְּפָרִים, כְּפָרֵי־; כְּפַר־

אעבלין – כפר ערבי בגליל.

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. ישוב קטן, בד"כ של חקלאים ועובדי אדמה, המוקף בשדות.

   • ”לְכָה, דוֹדִי; נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים.“ (שיר השירים ז, פסוק יב)
   • ”וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ“ (דברי הימים א׳ כז, פסוק כה)
   • ”כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה א)
   • ”אַף הוּא הֵעִיד עַל כְּפָר שֶׁהָיָה בְצַד יְרוּשָׁלַיִם, וְהָיָה בוֹ זָקֵן אֶחָד וְהָיָה מַלְוֶה לְכָל בְּנֵי הַכְּפָר וְכוֹתֵב בִּכְתָב יָדוֹ וַאֲחֵרִים חוֹתְמִים.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ב, משנה ג)

גיזרון

• מארמית: כְּפַר, כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 (kapru). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות - סורית: ܟܲܦܪܵܐ (כַּפְרָא); ערבית: كفر (כַּפְר); אבלאית: kaparu.. קיימת מילה דומה במצרית: kafr - כפר קטן.
• מופיע כמעט תמיד במקורות בריבוי ובצורת הנסמך, ולכן נגזרה לאחור הצורה כְּפָר. עם זאת, ניתן למצוא פעם אחת במקרא את הצורה ”כֹּפֶר“ (שמואל א׳ ו, פסוק יח), ובמשנה מופיע התואר כֻּפְרִי, שגם הוא מעיד על הצורה המקראית.

צירופים

• עכבר הכפר
• שוטה הכפר
• כפר גלובלי
• כְּפַר נֹפֶשׁ
• כְּפַר נֹעַר

נגזרות

• כפרון
• כפרי

תרגום

• איטלקית: villaggio‏‏‏‏
• אנגלית: village‏, hamlet‏‏‏‏
• גרמנית: Dorf‏‏‏‏
• יוונית: κώμη‏‏‏‏ (תעתיק: kómi)

χωριό‏‏‏‏ (תעתיק: chorió)

• ספרדית: pueblo‏, aldea‏‏‏‏
• ערבית: قرية‏‏‏‏ (תעתיק: קַרְיַה)
• צרפתית: village‏‏‏‏
• רוסית: деревня‏‏‏‏ (תעתיק: derévnja)

ראו גם

• כרך
• עיר
• קרייה
• קרת
• עיירה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כפר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפרים

כֹּפֶר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כופר
הגייה*	kofer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־פ־ר, גזרת השלמים
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	כֹּפֶר־

1. לשון המקרא תשלום שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא.

   • ”אִם-כֹּפֶר, יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו“ (שמות כא, פסוק ל)
   • ”וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת“ (במדבר לה, פסוק לא)
   • ”שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם וָמֵת, מוּעָד, מְשַׁלֵּם כֹּפֶר, וְתָם, פָּטוּר מִן הַכֹּפֶר.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ד, משנה ה)

גיזרון

• דומה להוראה של כִּפֵּר, שהתשלום ניתן בתמורה לחוב דהיינו למחילה וכפרה.

צירופים

• כֹּפֶר נֶפֶשׁ

תרגום

• אנגלית: ransom‏‏‏‏
• ספרדית: rescate‏‏‏‏ (זכר; כמו גם הצורה המילולית של הפועל rescatar‏‏‏‏ "להציל")
• ערבית: فدية‏‏‏‏

ראו גם

• פדיון

כֹּפֶר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כפר
הגייה*	kofer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־פ־ר, גזרת השלמים
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. לשון המקרא (משמעות משוערת) מין חומר, סוג של זפת.

   • ”עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר.“ (בראשית ו, פסוק יד)

2. לשון המקרא צמח מסדרת ההדסאים, אשר מפיקים ממנו צבען המכונה חינה.

   • ”אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.“ (שיר השירים א, פסוק יד)
   • ”שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם-נְרָדִים.“ (שיר השירים ד, פסוק יג)
   • ”הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ו)

גיזרון

 1. גזור מהפועל כָּפַר ב. מפֶרח־הכופר הוא אשכול־הכופר מספר שיר השירים היו מכינים סוג כחל לכְחוֹל בו פני נשים.

מקביל לערבית: كُفْر (כֻּפְר) - זפת.

ראו גם

• זפת

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כופר לבן

טקסונומיה בוויקימינים: Lawsonia inermis

כָּפַר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	כפר
שורש וגזרה	כ־פ־ר, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל (כפר ב) טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים.

   • ”כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד, הַכּוֹפֵר חַיָּב.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ד, משנה ד)
   • ”'נלינה בכפרים' - אל תקרי בכפרים אלא בכופרים: בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך“ (בבלי, מסכת ערובין – דף כא, עמוד ב)
   • ”הוא כפר בתחיית המתים - לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צ, עמוד א)

2. לשון המקרא טייח, מרח בחומר לכיסוי.

   • ”עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר.“ (בראשית ו, פסוק יד)

גיזרון

• מקבילה בערבית: كَفَرَ (כַפַרַ) בשני המשמעים; ובאכדית: kapāru – למרוח, לכסות

1. יש שהבינו שהפועל גזור מהשם כֹּפֶר - חומר דמוי זפת. אבל ע"פ ההקבלה לשימושים האחרים של שורש כ־פ־ר מסתבר ששם החומר גזור מהפועל.

פרשנים מפרשים

• בספר בראשית: "אכפרה פניו" במשמעות "אכסה^{[דרוש מקור]} פניו" - ”כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה“ (בראשית לב, פסוק כ) .
• בתלמוד בבלי-גמרא: כפרה מלשון הזחה,הסרה,הרחקה ”מזבח מזיח ומזין מחבב מכפר היינו מכפר היינו מזיח גזירות ומכפר עונות“ (בבלי, מסכת כתובות – דף י, עמוד ב)
• הרס"ג, אבן גנאח, הרד"ק, ורש"י פרשו "כפרת":"ככסה על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ושמונח מעליו כמעין דף".
• הרב"ע לעומתם מוסיף עוד משמעות לפיה כפרת פירושה "כיסוי" וגם במשמעות "חטאת", ומוצא כחיזוק לטיעוניו את הפסוק מספר ויקרא , "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ",ז"א - המשמעות המקורית היתה מלשון כסוי ומאוחר יותר גם מלשון כפרה עם כל המשמעויות הנלוות למשמעות - "חטא" .
• מחזק את פירושו ה"כפול" של ראב"ע (ראה לעיל) הוא הביטוי ממשלי כח יג - "מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועזב ירחם". וממחיש את הקשר בין כפרת, כיסוי ,וחטא(פשעיו).

צירופים

• כפר בעיקר
• כפר באשמה

נגזרות

• כופר
• כפירה
• כפרנות

מילים נרדפות

• שָׁלַל (1)
• הכחיש (1)

ניגודים

• האמין (1)
• הודה (1)
• הסכים (1)

תרגום

1

• אנגלית: deny‏‏‏‏
• ספרדית: negar‏, rechazar‏‏‏‏

ראו גם

• זִפֵּת

כִּפֵּר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	כיפר
שורש וגזרה	כ־פ־ר, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא ביטל חטא שבוצע בעבר.

   • ”וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ“ (ויקרא ה, פסוק כו)
   • ”וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם; כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.“ (במדבר טו, פסוק כה)
   • "וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ כַּפֶּר לָנוּ" (מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)

2. לשון המקרא כִּפֵּר פָּנִים - הסיר כעס.

   • ”כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו, בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי“ (בראשית לב, פסוק כא)

גיזרון

 1. מקביל לערבית: كَفَّرَ (כַּפַרַ) - למחול, לסלוח. קרוב לאכדית: kapāru - לקנח, לנקות, לטהר. kupartu - זיקוק. ארמית: כפר (בתלמוד "לכפורי [ידיה]")- קינוח.

 2. יש שפירשו שם 'כִּפֵּר' בהוראת: כיסוי. באכדית מופיע ביטוי המקביל: pānišu ukappar kapāru.

מידע נוסף

• חוקר המקרא פרופ' יהושע מאיר גרינץ הגיע למסקנה (ראה סעיף "פרשנים מפרשים") כי "כּפֵּר", "כּפִּרֶת" למרות היותם שני מושגים שנלקחו מאותו שורש, נראה שמושג ה"כָּפִּרֶת" במשמעות "כיסה" שייך לרובד קדום יותר - לדור יוצאי מצריים שהארון היה חלק מפולחנם באופן מעשי, בעוד שהמושג "כּפֵּר" במשמעות "הסיר" שייך לעולם המושגים המאוחר יותר, של דור בבל כשהארון הפך לזכרון רחוק.

נגזרות

• כִּפּוּר
• כֻּפַּר (צורת הסביל)
• כפרה

תרגום

• אנגלית: atone‏‏‏‏
• ספרדית: expiar‏‏‏‏

מידע נוסף

• כִּפֵּר, דִּבֵּר, וכִּבֵּס הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - כִּפֶּר, דִּבֶּר, כִּבֶּס).

ראו גם

• מחל