כבד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן עניינים   

כָּבֵד א - כָּבֵד ב - כָּבֵד ג - כִּבֵּד - כֻּבַּד - כֹּבֶד

כָּבֵד א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבד
הגייה* kaved
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר וּנקבה
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה
נטיות
הכבד האנושי - תמונה מלמעלה
  1. איבר בבעלי חוליות וביניהם בני האדם, כמו-כן ממלא הוא מספר תפקידים חיוניים לגוף וביניהם נטרול רעלים, אחסנת גליקוגן והכנת חלבוני הפלזמה.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערה[עריכה]

  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.

כָּבֵד ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבד
הגייה* kaved
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה צורת בינוני
נטיות נ': כְּבֵדָה, ר"ז: כְּבֵדִים, ר"נ: כְּבֵדוֹת, נ"י: כְּבַד- אוֹ כֶּבֶד (ע"ד הסגוליים)
  1. שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁקָל רַב (הֵן גּוּפָנִית וְהֵן נַפְשִׁית).
  2. [דקדוק] בַּר דָּגֵשׁ.
    • בעברית שלושה בניינים כבדים: פיעל, פועל והתפעל.
  3. לשון המקרא הַמּוֹנֶה פְּרִיטִים רַבִּים, שֶׁלּוֹ כַּמּוּת רַבָּה מִן-.
    • "הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן-זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים..." (ישעיהו א׳פסוק ד׳)
    • "וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה" (במדבר כ׳פסוק כ׳)
  4. קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, עַז וְחָזָק.
  5. בַּעַל חֲשִׁיבוּת וָעֵרֶךְ.
    • "וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם ..." (בראשית נ׳פסוק י״א)
  6. לשון המקרא שֶׁאֵינֶנּוּ פָּשׁוּט, שֶלֹּא נִתָּן לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנָקֵל.
    • "נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ" (שמות י״חפסוק י״ח)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

חשוב (5)


השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערה[עריכה]

  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.


כָּבֵד ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כבד
שורש וגזרה כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין קל


  1. הִוָּה נֵטֶל עַל- (הֵן גּוּפָנִית וְהֵן נַפְשִׁית).
    • "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ בָהּ; וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר" (שמות ה׳פסוק ט׳)
    • "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְשָׁלוֹם, אַל בְּנִי אַל נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ..." (שמואל ב׳ י״גפסוק כ״ה)
  2. לשון המקרא (בא עם האיברים: -יַד, -אֹזֶן, -עַיִן) נֶחֱלַשׁ הַכֹּחַ בּוֹ, נִרְפָּה וְנַעֲשָׂה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
    • "הֵן לֹא קָצְרָה יַד יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ" (ישעיהו נ״טפסוק א׳)
    • "גַּם הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי; יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי" (איוב כ״גפסוק ב׳)
    • "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת..." (בראשית מ״חפסוק י׳)
  3. הָיָה לוֹ קִנְיָן לָרֹב, עָשִׁיר הָיָה בְּ-.
  4. לשון המקרא מִסְפָּרוֹ הָלַךְ וְגָדַל, נִמְלָא הַרְבֵּה.
    • "אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, שָׁרוֹתַיִךְ מַעֲרָבֵךְ; וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים" (יחזקאל כ״זפסוק כ״ה)
  5. לשון המקרא (-לֵב) נָהַג כְּעִקֵּשׁ וּכְסַרְבָן.
    • "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה-וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד; וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם" (שמות ט׳פסוק ז׳)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערה[עריכה]

  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.

כִּבֵּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיבד
שורש וגזרה כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין פיעל


  1. הוֹקִיר וְהֶעֱרִיךְ אֶת-, רָחַשׁ כָּבוֹד לְ-.
  2. הִדֵּר, עָשָׂה לִמְפֹאָר וִיפֵה-מַרְאֶה.
    • "כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו-לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד" (ישעיהו ס׳פסוק י״ג)
  3. דִּבֶּר דִּבְרֵי קִלּוּסִין בְּעַד-.
    • "כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ-יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי; וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ" (תהילים פ״ופסוק ט׳)
  4. לשון חז"ל גָּרַף לִכְלוּךְ.
  5. הִגִּישׁ מִינֵי מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת לְאֻשְׁפִּיז.
  6. לשון המקרא הִקְשָׁה (גם בהשאלה).
    • "וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם..." (שמואל א׳ ו׳פסוק ו׳)

ביטויים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מילים מנוגדות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערה[עריכה]

  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.

כֻּבַּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כובד
שורש וגזרה כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל


  1. רווח בייחוד הבינוני הָיָה חָשׁוּב וְנִכְבָּד.

מילים נרדפות[עריכה]

מילים מנוגדות[עריכה]

ראו גם[עריכה]



השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערה[עריכה]

  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.

כֹּבֶד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כובד
הגייה* koved, מלעיל
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. מַשָּׂא כָּבֵד, עֹמֶס.
    • "כֹּבֶד-אֶבֶן, וְנֵטֶל הַחוֹל; וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם" (משלי כ״זפסוק ג׳)
  2. לשון המקרא כּמּוּת מְרֻבָּה.
    • "פָּרָשׁ מַעֲלֶה, וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית, וְרֹב חָלָל, וְכֹבֶד פָּגֶר..." (נחום ג׳פסוק ג׳)
  3. לשון המקרא קֹשִׁי.
    • "כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ; מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה" (ישעיהו כ״אפסוק ט״ו)

מילים נרדפות[עריכה]

ביטויים[עריכה]

ראו גם[עריכה]