כבד

כָּבֵד א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כבד
הגייה*	kaved
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר (בלשון חז"ל נקבה)
שורש	כ־ב־ד
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות

הכבד האנושי - תמונה מלמעלה

1. איבר בגוף, הממלא מספר תפקידים חיוניים, ביניהם נטרול רעלים, אחסנת גליקוגן והכנת חלבוני הפלזמה.

   • ” עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ-כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח; וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא“ (משלי ז, פסוק כג)
   • ”רבי יוחנן בן נורי אומר, הכבד אוסרת ואינה נאסרת, מפני שהיא פולטת, ואינה בולעת“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה יא)
   • ” אלו טריפות בבהמה: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח, ניקב הלב לבית חללו, נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה א)

תרגום

• אנגלית: liver‏‏‏‏
• ספרדית: hígado‏‏‏‏
• צרפתית: foie‏‏‏‏
• רוסית: печень‏‏‏‏

ראו גם

• איבר
• חילוף גזים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כבד

כָּבֵד ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כבד
הגייה*	kaved
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	כ־ב־ד
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ': כְּבֵדָה, ר"ז: כְּבֵדִים, ר"נ: כְּבֵדוֹת, נ"י: כְּבַד־ אוֹ כֶּבֶד (ע"ד הסגוליים)

1. שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁקָל רַב (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).

   • ”וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם...“ (מלכים א׳ יב, פסוק יא)
   • ”כִּי עֲו‍ֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי; כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי“ (תהילים לח, פסוק ה)
   • "כל הגלגלים, אינם לא קלים ולא כבדים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ד')

2. [דקדוק] בַּר דָּגֵשׁ.

   • בעברית שלושה בניינים כבדים: פיעל, פועל והתפעל.

3. לשון המקרא הַמּוֹנֶה פְּרִיטִים רַבִּים, שֶׁלּוֹ כַּמּוּת רַבָּה מִן.

   • ”הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן-זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים...“ (ישעיהו א, פסוק ד)
   • ”וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה“ (במדבר כ, פסוק כ)

4. קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, עַז וְחָזָק.

   • ”וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ“ (בראשית מג, פסוק א)
   • ”הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם...“ (שמות ט, פסוק יח)

5. בַּעַל חֲשִׁיבוּת וָעֵרֶךְ.

   • ”וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם ...“ (בראשית נ, פסוק יא)

6. לשון המקרא שֶׁאֵינֶנּוּ פָּשׁוּט, שֶלֹּא נִתָּן לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנָקֵל.

   • ”נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ“ (שמות יח, פסוק יח)

גיזרון

• מן המקרא.

צירופים

• כבד פה
• כבד לשון
• כבד שמע
• כבד ראיה
• נשימה כבדה

נגזרות

• כבדות
• הכביד
• כבודה

מילים נרדפות

דגוש (2)

עשיר (3)

חזק (4) עָצְמָתִי (4) עז (4)

חשוב (5)

קשה (6) מְסֻבָּךְ (6)

ניגודים

• קל (1)

תרגומים

• אנגלית: heavy‏‏‏‏

כָּבֵד ג

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כבד
שורש וגזרה	כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הִוָּה נֵטֶל עַל (הֵן גּוּפָנִית וְהֵן נַפְשִׁית).

   • ”תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ בָהּ; וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר“ (שמות ה, פסוק ט)
   • ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְשָׁלוֹם, אַל בְּנִי אַל נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ...“ (שמואל ב׳ יג, פסוק כה)

2. לשון המקרא (בא עם האיברים: יַד, אֹזֶן, עַיִן) נֶחֱלַשׁ הַכֹּחַ בּוֹ, נִרְפָּה וְנַעֲשָׂה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.

   • ”הֵן לֹא קָצְרָה יַד יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ“ (ישעיהו נט, פסוק א)
   • ”גַּם הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי; יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי“ (איוב כג, פסוק ב)
   • ”וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת...“ (בראשית מח, פסוק י)

3. הָיָה לוֹ קִנְיָן לָרֹב, עָשִׁיר הָיָה בְּ־.

   • ”וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב“ (בראשית יג, פסוק ב)

4. לשון המקרא מִסְפָּרוֹ הָלַךְ וְגָדַל, נִמְלָא הַרְבֵּה.

   • ”אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, שָׁרוֹתַיִךְ מַעֲרָבֵךְ; וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים“ (יחזקאל כז, פסוק כה)

5. לשון המקרא (לֵב) נָהַג כְּעִקֵּשׁ וּכְסַרְבָן.

   • ”וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה-וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד; וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם“ (שמות ט, פסוק ז)

גיזרון

• מן המקרא.
• בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כשם תואר המילה "kabtu", הגייה: "כֲּבְּטוּ" , בכתב חקוק -" ka-bit-tu" , בהוראת - כבד . פניקית ykbd 'יִכּבֲּד' ובממצא מתל-חצור מופיעה תיבת 'מכבדם', (mkbdm) . השוו, מן ערבית-"כַּבַּדַאְ", كَبَّدَ בהוראת "להטעין ב- , 'נטל על עצמו'.

נגזרות

• כבידה

מילים נרדפות

העמיס (1) הכביד (1) הקשה (1)

רבה (4) רב (4) פרה (4)

התעקש (5) סירב (5) מיאן (5)

כִּבֵּד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כיבד
שורש וגזרה	כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. הוֹקִיר וְהֶעֱרִיךְ אֶת־, רָחַשׁ כָּבוֹד לְ־, לָקַח בִּרְצִינוּת.

   • ”כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ-לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ“ (שמות כ, פסוק יא)
   • ”איזה הוא מכובד? הַמְכַבֵּד את הברייות...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה א)

2. הִדֵּר, עָשָׂה לִמְפֹאָר וִיפֵה־מַרְאֶה.

   • ”כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו-לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד“ (ישעיהו ס, פסוק יג)

3. דִּבֶּר דִּבְרֵי קִלּוּסִין בְּעַד.

   • ”כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ-יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי; וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ“ (תהילים פו, פסוק ט)

4. לשון חז"ל גָּרַף לִכְלוּךְ.

   • "מכבדין בין המטות אלא סדינין היו פורסין מערב יום טוב..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת ביצה, פרק ב', ט')
   • "בית שמאי אומרין, מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידיים" (משנה, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ח', ג')

5. הִגִּישׁ מִינֵי מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת לְאוֹרֵחַ.

   • "...עמד ואמר: אדוני המלך, שמעתי שאתה אוהב את הפירות, ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים." (מדרש תנחומא, פרשת קדושים, ח')

6. לשון המקרא הִקְשָׁה (גם בהשאלה).

   • ”וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם...“ (שמואל א׳ ו, פסוק ו)

ביטויים

• כבדהו וחשדהו

מילים נרדפות

הוקיר (1) העריך (1)

יִפָּה (2) פֵּאֵר (2) הִדֵּר (2) קִשֵּׁט (2) עִטֵּר (2) זִיֵּן (2) פִּרְכֵּס (2)

שִׁבַּח (3) הִלֵּל (3) רוֹמֵם (3) פֵּאֵר (3) קִלֵּס (3)

טאטא (4) גרף (4)

הגיש (5)

הקשה (6) הקשיח (6)

ניגודים

זלזל (1)

כִּעֵר (2) השחית (2)

קִלֵּל (3) קַב (3) אר (3) גִּדֵּף (3) לט (3)

הֵרֵךְ (6) רִכֵּךְ (6)

ראו גם

• כבוד
• צָעַר

כֻּבַּד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כובד
שורש וגזרה	כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין	פֻּעַל

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. רווח בייחוד הבינוני הָיָה חָשׁוּב וְנִכְבָּד.

   • ”אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד...“ (ישעיהו נח, פסוק יג)
   • "מצא שק או קופה-אם היה חכם או זקן מכובד שאין דרכו ליטול כלים אלו בידו, אינו חייב להיטפל בהן" (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות גזילה ואבידה, פרק י"ג)

מילים נרדפות

• נחשב
• נכבד

ניגודים

• בֻּזָּה
• הֻשְׁפַּל

ראו גם

• התכבד

כֹּבֶד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כובד
הגייה*	koved, מלעיל
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ב־ד
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. מַשָּׂא כָּבֵד, עֹמֶס.

   • ”כֹּבֶד-אֶבֶן, וְנֵטֶל הַחוֹל; וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.“ (משלי כז, פסוק ג)

2. לשון המקרא כַּמּוּת מְרֻבָּה.

   • ”פָּרָשׁ מַעֲלֶה, וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית, וְרֹב חָלָל, וְכֹבֶד פָּגֶר...“ (נחום ג, פסוק ג)

3. לשון המקרא קֹשִׁי.

   • ”כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ; מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה.“ (ישעיהו כא, פסוק טו)

מילים נרדפות

• משקל
• נֵטֶל
• עֹל

ביטויים

• כובד ראש
• כובד עליון, כובד תחתון
• כוח הכובד

ראו גם

• כבדות
• כבידה