מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בשֵׁדָה; ראו השם הזכרי שֵׁד.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שדה
|
הגייה* |
sade
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר (בלשון חז"ל נקבה)
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ שָׂדוֹת; נסמך שְׂדֵה־, ר׳ שְׂדוֹת־
|
שדות ממבט אווירי
- שטח אדמה מכוסה צומח עשבוני, בין אם באופן טבעי, ובין אם באופן מלאכותי, לחקלאות.
- ”וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ה)
- ”וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן-הַשָּׁדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה-לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ-לוֹ אֶת-דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ“ (שמואל א׳ יא, פסוק ה)
- (מתמטיקה) מבנה אלגברי שבו אפשר לבצע את ארבע פעולות החשבון המוכרות.
- (מתמטיקה)(פיזיקה) פונקציה שמתאימה לכל נקודה במרחב ערך מספרי. יכול להיות שלערך יהיו יחידות כלשהן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- אכדית - "שָׂדוּ" sādu בהוראת אחו. בעוד שַׁדוּ šadū שימש בהוראת הר.
- מצרית קדומה - "שַׂתְּ" stt בהוראת שדה. השם שדו šdw תיאר בימי הממלכה הראשונה במצרים הקדומה חלקת אדמה קטנה של אדם משכבה חברתית נמוכה [1].
- אוקראינית: поле (תעתיק: póle)
- איטלקית: campo
- אנגלית: field
- אספרנטו: kampo
- ארמית: חקלא
- בולגרית: поле (תעתיק: pole), нива (תעתיק: níva),
- גרוזינית: ველი (תעתיק: veli)
- גרמנית: Feld
- דנית: felt
- הודית: क्षेत्र (תעתיק: kṣetra)
- הולנדית: veld
- וייטנמית: cánh đồng
- טורקית: alan, tarla, saha
- יוונית: αγρός (תעתיק: agrós)
- יפנית: 原野 (תעתיק: gen'ya), 畑 (תעתיק: hatake)
- לטינית: campus
- נורווגית: felt
- סלובנית: polje
- ספרדית: campo
- ערבית: حقل (תעתיק: חָקְל)
- פורטוגלית: campo
- פולנית: pole
- פינית: kenttä
- פרסית: میدان (תעתיק: מֵידָאן) رشته (תעתיק: רֶשְׁתֶה)
- צ'כית: pole
- צרפתית: champ
- קוראנית: 밭 (תעתיק: bat)
- קזחית: дала (תעתיק: dala)
- רומנית: câmp
- רוסית: поле (תעתיק: póle), луг (תעתיק: lug), нива (תעתיק: níva)
- שוודית: fält, åker
- תאילנדית: สนาม (תעתיק: sà-năam)
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שדה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדות |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שידה
|
הגייה* |
shida
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׁ־ד־ד
|
דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
נטיות |
ר׳ שִׁדּוֹת; נסמך שִׁדַּת־,
|
שידה ועליה שעון ופמוטים
- לשון חז"ל רהיט, ארון נמוך עם מגירות.
- ”אֵלּוּ מְבִיאִים וְחוֹצְצִים, הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּרֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם וְהֵן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח שֶׁהֵם כּוֹרַיִם בַּיָּבֵשׁ.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ח, משנה א)
- ”שידה שהמגרות שלה מבפנים נמדדות עמה ומבחוץ אין נמדדות עמה.“ (תוספתא, מסכת כלים/בבא מציעא – פרק ח, הלכה א)
- בשידה הסמוכה למיטתי אני מאחסנת את התכשיטים שלי.
- המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוק הנ"ל: ”כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת.“ (קהלת ב, פסוק ח)
- בבלית-חדשה, בהגיית שׁדתֻ (šiddatu) בהוראת מעמד-עץ לחביות [2].
קישורים חיצוניים[עריכה]
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שידות |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שדה
|
הגייה* |
shada
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׁ־ד־ד
|
דרך תצורה |
מלועזית, משקל קַטְלָה
|
נטיות |
|
סימן שדה
- [ערבית] סימן ניקוד בערבית, הנראה כ-3 שכוב על הצד, המשמש כדגש חזק.
- מערבית:[דרושה הבהרה] شَدَّة.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- [ארמית] זרק, השליך
- השורש בא לידי ביטוי בעברית במילה אשד.
מידע נוסף[עריכה]
- בפסוק ”מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי“ (תהלים יז, פסוק ט) השורש שׁדד (כמו שדדוני לכן זה לא שָׁדוּנִי)
- ↑ Some Egypto-Semitic Roots / W. A. Ward. /Orientalia /NOVA SERIES, Vol. 31, No. 4 (1962), pp. 407-408 (16 pages)
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2008 ,"šiddatu" , page: 402