מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | תבואה |
| הגייה* | tvua |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ב־ו־א |
| דרך תצורה | משקל תְּקוּלָה |
| נטיות | ר׳ תְּבוּאוֹת, תְּבוּאַת־ |
איסוף תבואה בבארות יצחק
- גידולי דגן, העיקריים הם: חיטה, שעורה, שיפון, אורז, תירס.
- ”וְכִי תֹאמְרוּ, מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת; הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת־תְּבוּאָתֵנוּ.“ (ויקרא כה, פסוק כ)
- ”זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ, נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ; וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם, מֵחֲרוֹן אַף־יהוה.“ (ירמיהו יב, פסוק יג)
- ”בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר; וְרָב־תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר.“ (משלי יד, פסוק ד)
- ”וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר וּדְבַשׁ וְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה וּמַעְשַׂר הַכֹּל לָרֹב הֵבִיאוּ.“ (דברי הימים ב׳ לא, פסוק ה)
- ”מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת, אֲבָל לֹא תְבוּאָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק א, משנה ט)
- לשון המקרא שורש ב־ו־א, מתייחס למשמעויות של - "הצטרפות", "כניסה".
- אנגלית: grain
- ערבית: حبة (תעתיק: חַבָּה)
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תבואה |
| השורש בוא |
|
השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.
| ב־ו־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
בָּא |
בָּא |
יָבוֹא |
בּוֹא |
לָבוֹא |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֵבִיא |
מֵבִיא |
יָבִיא |
הָבֵא |
לְהָבִיא |
| הֻפְעַל |
הוּבָא |
מוּבָא |
יוּבָא |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|