תבואה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תְּבוּאָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תבואה
הגייה* Tvua
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ו־א
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות ר׳ תְּבוּאוֹת, תְּבוּאַת־
איסוף תבואה בבארות יצחק
  1. גידולי דגן, העיקריים הם: חיטה, שעורה, שיפון, אורז, תירס.
    • ”אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.“ (קהלת ה, פסוק ט)
  2. פרי־עבודה, שכר (רוחני, כלכלי וכדומה).
    • ”טוֹב פִּרְיִי, מֵחָרוּץ וּמִפָּז; וּתְבוּאָתִי, מִכֶּסֶף נִבְחָר.“ (משלי ח, פסוק יט)
    • " עץ וכל פרי וכל תבואות שדה ולפי דבריו ... וברוחו העמידם למשֹל בכל אלה". (מתוך: "מגילת שירי אישים מקראיים" בין שנת 100 לשנת 300 /תעודות מדבר יהודה)

גיזרון[עריכה]

  • שורש ב־ו־א, מתייחס למשמעויות של - "הצטרפות", "כניסה".
  • השוו ערבית حُبَيْبَة (חֻבַּיְבָּה) במשמעות גרגירים קטנים.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תבואה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תבואה


השורש בוא

השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ו־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּא בָּא יָבוֹא בּוֹא לָבוֹא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵבִיא מֵבִיא יָבִיא הָבֵא לְהָבִיא
הֻפְעַל הוּבָא מוּבָא יוּבָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-