תבואה

תְּבוּאָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תבואה
הגייה*	Tvua
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־ו־א
דרך תצורה	משקל תְּקוּלָה
נטיות	ר׳ תְּבוּאוֹת, תְּבוּאַת־

איסוף תבואה בבארות יצחק

1. גידולי דגן, העיקריים הם: חיטה, שעורה, שיפון, אורז, תירס.

   • ”אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.“ (קהלת ה, פסוק ט)

2. בהשאלה: פרי־עבודה, שכר (רוחני, כלכלי וכדומה).

   • ”טוֹב פִּרְיִי, מֵחָרוּץ וּמִפָּז; וּתְבוּאָתִי, מִכֶּסֶף נִבְחָר.“ (משלי ח, פסוק יט)
   • " עץ וכל פרי וכל תבואות שדה ולפי דבריו ... וברוחו העמידם למשֹל בכל אלה". (מתוך: "מגילת שירי אישים מקראיים" בין שנת 100 לשנת 300 /תעודות מדבר יהודה)

גיזרון

• שורש ב־ו־א, מתייחס למשמעויות של - "הצטרפות", "כניסה".
• השוו ערבית حُبَيْبَة (חֻבַּיְבָּה) במשמעות גרגירים קטנים.

מילים נרדפות

• יבול
• תנובה
• דגנים

תרגום

• אנגלית: grain‏‏‏‏
• ערבית: حبوب‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תבואה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תבואה