מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חוץ
|
| הגייה* |
khuts
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ו־ץ
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ חוּצִים או חוּצות; חוּץ־, ר׳ חוּצות־; כ׳ חוּצו
|
- לשון המקרא שפתוח לסביבה, שאינו בתוך הבית. החלק החיצוני של משהו, מה שנמצא מחוץ למשהו (להבדיל מ"תוך" או "פנים")
- ”"וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה."“ (בראשית לט, פסוק יב)
- ”"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים, תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף."“ (במדבר יב, פסוק יד)
- לשון המקרא חצר, רחוב, שוק.
- ”וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל מִמְכָּר מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם פַּעַם וּשְׁתָּיִם.“ (נחמיה יג, פסוק כ)
- לשון חז"ל ארץ אחרת אשר אינה מקום המגורים של הדובר (קיצור של חוּץ־לָאָרץ, בראשי תיבות: חו"ל), כגון בביטויים: חדשות חוץ, מטבע חוץ, תוצרת חוץ.
- ”כֹּהֵן שֶׁיֵּצֵא חוּץ לָאָרֶץ, הוֹאִיל וְיָצָא שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים, יְהֵא אָסוּר לוֹ לְגַלֵּחַ.“ (ירושלמי, מסכת מועד קטן – פרק ג, הלכה א)
- בקיץ נסענו לחוץ־לארץ וטיילנו באיטליה.
- עברית חדשה (בצירופים כגון "תושב חוץ", "עובד חוץ", "ילד חוץ") שקשור למסגרת מסוימת אך אינו חבר בה, והוא מגיע אליה ממסגרת אחרת.
- בבתי הספר של הקיבוצים לומדים גם ילדי חוץ.
- (ספורט) מצב שבו הכדור יצא מהגבול המסומן במגרש; ועל כן אמור לעבור לרשות היריב.
- החלוץ הכניס את הכדור לתחומי המגרש לאחר שהשופט פסק שהיה חוץ.
- כנראה מהמילה חיץ, המבדיל בין החוץ והפנים.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוץ |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חוץ
|
| הגייה* |
khuts
|
| חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ו־ץ
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- חוּץ מִן – בלי לכלול; כל השאר כן והוא לא (משמש להצביע על האדם או הדבר שהעניין הנדון אינו חל עליו.)
- ”כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי?“ (קהלת ב, פסוק כה)
- ”עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה א)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, חוּץ מִקַּנְקַנִּים, יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ג, משנה יג)
- ”גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי צֹאן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים; זָכָר מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי אֵילִים בִּלְבָד.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ז, משנה ג)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ב, משנה י)
- אף אחד לא יודע חוץ מאנטוניו.
- כל החיילים בדקו את הנשק שלהם, חוץ מיוסי.
- נוסף על כך
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר, מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִיּם אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים.“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ג, משנה ט)
- "מי יש לך פה עוד בעיר הזאת, חוץ מאשתך ובנותיה" (רש"י על בראשית יט, פסוק יב)
- "אולי בנים אחרים היו לו חוץ מאלה" (ראב"ע על שמות כח, פסוק א)
- המופע היה משעמם, וחוץ מזה היה קר מאוד.
- תרגום שאילה מארמית: בַּר מִן. תואר הפועל הנ"ל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- יעקב עציון, "יוצא בחוץ". מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות, 10/2010
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חוץ
|
| הגייה* |
khuts
|
| חלק דיבר |
תחילית
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ו־ץ
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- תחילית המצטרפת לתארים לציון דבר שנמצא מחוץ למשהו, לא בתוכו.
ערך בוויקיפדיה: חוץ לארץ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוץ