לדלג לתוכן

חוץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חוּץ א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוץ
הגייה* khuts
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ו־ץ
דרך תצורה
נטיות ר׳ חוּצִים או חוּצות; חוּץ־, ר׳ חוּצות־; כ׳ חוּצו
  1. לשון המקרא שפתוח לסביבה, שאינו בתוך הבית. החלק החיצוני של משהו, מה שנמצא מחוץ למשהו (להבדיל מ"תוך" או "פנים")
    • ”"וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה."“ (בראשית לט, פסוק יב)
    • ”"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים, תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף."“ (במדבר יב, פסוק יד)
  2. לשון המקרא חצר, רחוב, שוק.
    • ”וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל מִמְכָּר מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם פַּעַם וּשְׁתָּיִם.“ (נחמיה יג, פסוק כ)
  3. לשון חז"ל ארץ אחרת אשר אינה מקום המגורים של הדובר (קיצור של חוּץ־לָאָרץ, בראשי תיבות: חו"ל), כגון בביטויים: חדשות חוץ, מטבע חוץ, תוצרת חוץ.
    • ”כֹּהֵן שֶׁיֵּצֵא חוּץ לָאָרֶץ, הוֹאִיל וְיָצָא שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים, יְהֵא אָסוּר לוֹ לְגַלֵּחַ.“ (ירושלמי, מסכת מועד קטןפרק ג, הלכה א)
    • בקיץ נסענו לחוץ־לארץ וטיילנו באיטליה.
  4. עברית חדשה (בצירופים כגון "תושב חוץ", "עובד חוץ", "ילד חוץ") שקשור למסגרת מסוימת אך אינו חבר בה, והוא מגיע אליה ממסגרת אחרת.
    • בבתי הספר של הקיבוצים לומדים גם ילדי חוץ.
  5. (ספורט) מצב שבו הכדור יצא מהגבול המסומן במגרש; ועל כן אמור לעבור לרשות היריב.
    • החלוץ הכניס את הכדור לתחומי המגרש לאחר שהשופט פסק שהיה חוץ.

גיזרון

[עריכה]
  • כנראה מהמילה חיץ, המבדיל בין החוץ והפנים.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חוץ לארץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוץ

חוּץ ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוץ
הגייה* khuts
חלק דיבר תואר־הפועל
מין זכר
שורש ח־ו־ץ
דרך תצורה
נטיות
  1. חוּץ מִן – בלי לכלול; כל השאר כן והוא לא (משמש להצביע על האדם או הדבר שהעניין הנדון אינו חל עליו.)
    • ”כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי? (קהלת ב, פסוק כה)
    • ”עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ו, משנה א)
    • ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, חוּץ מִקַּנְקַנִּים, יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין.“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ג, משנה יג)
    • ”גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי צֹאן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים; זָכָר מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי אֵילִים בִּלְבָד.“ (משנה, מסכת שקליםפרק ז, משנה ג)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת.“ (משנה, מסכת ביצהפרק ב, משנה י)
    • אף אחד לא יודע חוץ מאנטוניו.
    • כל החיילים בדקו את הנשק שלהם, חוץ מיוסי.
  2. נוסף על כך
    • ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר, מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִיּם אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים.“ (משנה, מסכת בכוריםפרק ג, משנה ט)
    • "מי יש לך פה עוד בעיר הזאת, חוץ מאשתך ובנותיה" (רש"י על בראשית יט, פסוק יב)
    • "אולי בנים אחרים היו לו חוץ מאלה" (ראב"ע על שמות כח, פסוק א)
    • המופע היה משעמם, וחוץ מזה היה קר מאוד.

גיזרון

[עריכה]
  • תרגום שאילה מארמית: בַּר מִן. תואר הפועל הנ"ל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
  • יעקב עציון, "יוצא בחוץ". ‏מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות‏, 10/2010

חוּץ ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוץ
הגייה* khuts
חלק דיבר תחילית
מין זכר
שורש ח־ו־ץ
דרך תצורה
נטיות
  1. תחילית המצטרפת לתארים לציון דבר שנמצא מחוץ למשהו, לא בתוכו.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • ספרדית: extra-
  • אנגלית: extra‏‏‏‏ ‏