חוץ
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חוּץ א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוץ |
| הגייה* | khuz |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ו־ץ |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ חוּצִים או חוּצות; חוּץ־, ר׳ חוּצות־; כ׳ חוּצו |
- לשון המקרא שפתוח לסביבה, שאינו בתוך הבית. החלק החיצוני של משהו, מה שנמצא מחוץ למשהו (להבדיל מ"תוך" או "פנים")
- ”"וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה."“ (בראשית לט, פסוק יב)
- ”"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים, תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף."“ (במדבר יב, פסוק יד)
- לשון המקרא חצר, רחוב, שוק.
- לשון חז"ל ארץ אחרת אשר אינה מקום המגורים של הדובר (קיצור של חוּץ־לָאָרץ, בראשי תיבות: חו"ל), כגון בביטויים: חדשות חוץ, מטבע חוץ, תוצרת חוץ.
- ”כֹּהֵן שֶׁיֵּצֵא חוּץ לָאָרֶץ, הוֹאִיל וְיָצָא שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים, יְהֵא אָסוּר לוֹ לְגַלֵּחַ.“ (ירושלמי, מסכת מועד קטן – פרק ג, הלכה א)
- בקיץ נסענו לחוץ־לארץ וטיילנו באיטליה.
- עברית חדשה (בצירופים כגון "תושב חוץ", "עובד חוץ", "ילד חוץ") שקשור למסגרת מסוימת אך אינו חבר בה, והוא מגיע אליה ממסגרת אחרת.
- בבתי הספר של הקיבוצים לומדים גם ילדי חוץ.
- (ספורט) מצב שבו הכדור יצא מהגבול המסומן במגרש; ועל כן אמור לעבור לרשות היריב.
- החלוץ הכניס את הכדור לתחומי המגרש לאחר שהשופט פסק שהיה חוץ.
גיזרון[עריכה]
- כנראה מהמילה חיץ, המבדיל בין החוץ והפנים.
מידע נוסף[עריכה]
- ביידיש "ארוֹיס-" בהוראת חוץ,החוצה . תחילית זו משמשת כ"קידומת" המרכיבה עשרות מילים. מושאל מגרמנית "רַאוּס".
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- אַאוּט (5)
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: outside (1), street, market (2), abroad, foreign (3), out (5) (ball games)
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חוץ לארץ |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוץ |
- מיקור חוץ, באתר האקדמיה ללשון העברית
חוּץ ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוץ |
| הגייה* | khuz |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ו־ץ |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- חוּץ מִן – בלי לכלול. למעט, זולת. מלבדו, רק הוא לא, כל השאר כן והוא לא (משמש להצביע על האדם או הדבר שהעניין הנדון אינו חל עליו.)
- ”כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי“ (קהלת ב, פסוק כה)
- ”עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה א)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, חוּץ מִקַּנְקַנִּים, יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ג, משנה יג)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר, מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִיּם אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים.“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ג, משנה ט)
- ”גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי צֹאן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים; זָכָר מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי אֵילִים בִּלְבָד.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ז, משנה ג)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ב, משנה י)
- כל החיילים בדקו את הנשק שלהם, חוץ מיוסי.
- נוסף על כך
- "מי יש לך פה עוד בעיר הזאת, חוץ מאשתך ובנותיה" (רש"י על בראשית יט, פסוק יב)
- "אולי בנים אחרים היו לו חוץ מאלה" (ראב"ע על שמות כח, פסוק א)
- המופע היה משעמם, וחוץ מזה היה קר מאוד.
גיזרון[עריכה]
- תרגום שאילה מארמית: בַּר מִן. תואר הפועל הנ"ל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יעקב עציון, "יוצא בחוץ". מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות, 10/2010
חוּץ ג[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוץ |
| הגייה* | khuz |
| חלק דיבר | תחילית |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ו־ץ |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- תחילית המצטרפת לתארים לציון דבר שנמצא מחוץ למשהו, לא בתוכו.
צירופים[עריכה]
- חוץ־דפני - extramural
- חוץ־פרלמנטארי
- חוץ־רחמי, היריון מחוץ לרחם - extrauterine
- חוץ־תאי - extracellular
תרגום[עריכה]
- אנגלית: extra