מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | יבול |
| הגייה* | yevul |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ב־ל |
| דרך תצורה | משקל קְטוּל |
| נטיות | ר׳ יְבוּלִים; יְבוּל־, ר׳ יְבוּלֵי־ |
- כלל התוצרת החקלאית שהופקה משדה או ממטע במהלך עונה אחת.
- ”וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.“ (ויקרא כו, פסוק ד)
- ”כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים; כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא־עָשָׂה אֹכֶל; גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים.“ (חבקוק ג, פסוק יז)
- ”וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם; וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה.“ (תהלים עח, פסוק מו)
- סך כל התוצרת, כלל הדברים שהופקו.
- "המחזור האחרון בליגה הביא יבול דל מאד של השערים."
