סבון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: סִבּוּן.
סַבּוֹן[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סבון |
הגייה* | sabon |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־ב־ן, (גזור שם) |
דרך תצורה | שאילה |
נטיות | ר׳ סַבּוֹנִים; סַבּוֹן־, ר׳ סַבּוֹנֵי־ |
- חומר מוצק או נוזל המשמש לניקוי ועוזר בהסרת לכלוך מהגוף, בכביסה, ברחצת כלים ועוד.
- ”לעתים קבועות מנקה שרה את הלולים נקוי מוחלט, – מרחצתם ברותחין, בסבון ובנפט ומסירתם מבית ומחוץ עד שכל צורתם מתחדשת“ (שרה זרחי, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- לפני האוכל רחץ היטב את ידיך בסבון ובמים.
- [סלנג ישן, כינוי גנאי](יש לשכתב פירוש זה):
- "כָּל הַיּוֹם בְּטֵלֵפוֹנִים, / בַּלֵּילוֹת בְּמוֹעֲדוֹנִים, / בִּשְׁבִילֵךְ כֻּלָּם סַבּוֹנִים – / מָה הַדַּאַוִין שֶׁלָּךְ?!" (מָה הַדַּאַוִין שֶׁלָּךְ, מאת דני סנדרסון)
גיזרון[עריכה]
- מצרפתית: savon, במקור מגרמנית: Seife. המילה מצויה גם בתלמוד בכתיב "צפון": ”שונה צבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צג, עמוד ב) מלטינית: sapo. מקור המילה כנראה בגלית, "חומר שומני לצביעת השׂער", והגיע ללטינית דרך הגרמנית העתיקה.
- גזירה לאחור מן הפועל סיבן, הכינוי לועג לאשכנזים בעקבות המיתוס שהנאצים הכינו סבונים מאפרם של חללי השואה.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: soap
- גרמנית: Seife
- ערבית: صابون (הגייה: צָאבּוּן)
- צרפתית: savon
- רוסית: мыло
- ספרדית: jabón
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |