סבון

יש להוסיף לדף זה את הערך: סִבּוּן.

סַבּוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סבון
הגייה^*	sabon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ב־ן, (גזור שם)
דרך תצורה	משקל קַטּוֹל
נטיות	ר׳ סַבּוֹנִים; סַבּוֹן־, ר׳ סַבּוֹנֵי־

חומר מוצק שומני, או נוזל המופק בשיטה תעשייתית, המשמש בתהליכי ניקוי: להסרת לכלוכים וטיהור מזהמים מהגוף, לכביסה של בגדים, רחצת כלים ועוד.
- ”לעתים קבועות מנקה שרה את הלולים נקוי מוחלט, – מרחצתם ברותחין, בסבון ובנפט ומסירתם מבית ומחוץ עד שכל צורתם מתחדשת“ (שרה זרחי, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- לפני האוכל רחץ היטב את ידיך בסבון ובמים.
[סלנג ישן, כינוי גנאי](יש לשכתב פירוש זה):
- "כָּל הַיּוֹם בְּטֵלֵפוֹנִים, / בַּלֵּילוֹת בְּמוֹעֲדוֹנִים, / בִּשְׁבִילֵךְ כֻּלָּם סַבּוֹנִים – / מָה הַדַּאַוִין שֶׁלָּךְ?!" (מָה הַדַּאַוִין שֶׁלָּךְ, מאת דני סנדרסון)

מצרפתית: savon, במקור מגרמנית: Seife. המילה מצויה גם בתלמוד בכתיב "צפון": ”שונה צבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צג, עמוד ב) מלטינית: sapo. מקור המילה כנראה בגלית, "חומר שומני לצביעת השׂער", והגיע ללטינית דרך הגרמנית העתיקה.
מידע נוסף הערוך ערך ספן: ספון מעבר ליה, ספרים אחרים צפון, בלע"ז ספו"ני ובלשון ישמעאל צבעון (-צבון). אמר בנימין בלשון יווני ורומי בורית.

սապոն‏‏‏‏ (תעתיק: sapon)

ערך בוויקיפדיה: סבון

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סבון