תנובה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תְּנוּבָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תנובה
הגייה* tnuva
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ו־ב גזרת ע"ו
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות ר׳ תְּנוּבוֹת, תְּנוּבַת־
  1. יבול, תוצרת חקלאית.
    • ”וַתֹּאמֶר לָהֶם, הַתְּאֵנָה, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי, וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.“ (שופטים ט, פסוק יא)
    • ”ארץ-ישראל תיבנה אך ורק בידי עם חרוץ, עשיר בחומר וברוח, אשר יבוא אליה מבחוץ בגזירת צורך היסטורי חיוני ליצור לעצמו מולדת, כשהוא מצוייד במכשירי המדע והטכניקה המודרניים ומוכן בכל מחיר להפוך את השממה והחרבה לנווה פורח עמוס-תנובה ועשיר-תרבות ורב-אוכלוסין.“ (פרשת דרכים, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
  2. בהשאלה: תפוקה, תוצאות יצירה ועבודה.

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]