מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אזור
|
הגייה* |
ezor
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ז־ר
|
דרך תצורה |
משקל קֵטוֹל
|
נטיות |
ר׳ אֲזוֹרִים, נ"י: אֵזוֹר־, נ"ר: אֲזוֹרֵי־, כ': אֲזוֹרוֹ, אֲזוֹרָהּ, אֲזוֹרִי, אֲזוֹרְכֶם; אֲזוֹרַי, אֲזוֹרֵינוּ, אֲזוֹרֶיהָ
|
- לשון המקרא רצועה גמישה הנכרכת סביב המותניים לצורך הידוק הבגד או לצורך נשיאת כלים בצמוד לגוף.
- ”וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא.“ (מלכים ב׳ א, פסוק ח)
- ” אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.“ (ישעיהו ה, פסוק כז)
- ”כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים וְשַׂמְתּוֹ עַל מָתְנֶיךָ וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ.“ (ירמיהו יג, פסוק א)
- ”חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם מַרְאֵה שָׁלִשִׁים כֻּלָּם דְּמוּת בְּנֵי בָבֶל כַּשְׂדִּים אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.“ (יחזקאל כג, פסוק טו)
- ”מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם.“ (איוב יב, פסוק יח)
- בהשאלה מן (1): דימוי לגבורה.[1]
- שטח גאוגרפי תחום אשר לרוב נמצא תחת אחריות מנהלית מוגדרת.
- השליטה באזור יהודה ושומרון חלוקה בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית.
- [עממי] בהשאלה מן (3): סביבה סמוכה.
- התרבות הזאת צבועה, חקיינית, וחסרת תוחלת משום שמעודדת היא הפקרה השלכה של חסרי הממון היישר אל אזור הסכנה !
- ”כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר “ (ירמיהו יג, פסוק יא). בתרגום השבעים -פֶּרִיזוֹנוֹ περιζώνω, בהוראת "וסט", כסוי שכמי עליון .אָזַר; השוו לערבית: إِزَارٌ (˒izārun).[2]
- כיחידת שטח(ראו פירוש מס' 3) ההשאלה מקבילה במשמעותה למילה חֶבֶל ,רצועת שטח.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אזור
|
הגייה* |
azur
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ז־ר
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
|
- קשור בחבל או חוט, מכורך, מלופף.
- ”וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא.“ (מלכים ב׳ א, פסוק ח)
- באוגריתית: 𐎎𐎛𐎇𐎗𐎚 (מאִזרת) בהוראת אזור או מתניה,[1] וכן 𐎎𐎛𐎇𐎗𐎚𐎎 (מאִזרתם), אֲזוֹרַיִם.[2]
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 552; לוח UT 2 Aqht I.
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 301, 305; לוח UT 67 VI.