חטה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף חיטה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חִטָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיטה
הגייה* khita
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' חִטִּים; חִטַּת־, ר' חִטֵּי־
חיטה
  1. צמח שדה המשמש מקור חשוב ללחם. החיטה נמנית עם שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל.
    • זן של חיטה הקרוי "אם החיטה" נתגלה בארצנו על־ידי החוקר אהרון אהרונסון.
    • "זְרַע זֶרַע אֱמֶת בִּשְׂדֵה תְבוּנָה / לְיוֹם מָחָר וְשִׂים חִטָּה בְשׂוֹרָה" ("ספר הענק", רבי יהודה אלחריזי)
    • "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" (שמות לד, כב)
    • "הזורע חטה ושעורה כאחת ה"ז כלאים" (משנה, מסכת כלאים, פרק א', משנה ט')

גיזרון[עריכה]

  1. מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות אחרות כגון ארמית, סורית, ערבית ומצרית קיימות מילים מקבילות דומות.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "רואים צירינו הברוכים 'קיבוץ־גלויות בזעיר־אנפין', 'שבוע של שבת לאומי', מתענגים על התערוכה הארצי־ישראלית: חיטה, שעורה, גפן ורימון" ("על העיקר שאיננו", יוסף חיים ברנר)
  • "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח, ח)
  • "ר' שמעון בן גמליאל אומר: חטה שאני טועם - אסור לאפות ומותר לכוס, חטים שאני טועם - אסור לכוס ומותר לאפות, חטה חטין שאני טועם - אסור בין לכוס בין לאפות" (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ"ג, עמוד ב')

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיטה