מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- חִבֵּר וְאִחָה פִּסּוֹת בַּד, עוֹר, צֶמֶר וְכַדּוֹמֶה לְאֵלֶּה בְּחוּטִים.
- ”וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.“ (בראשית ג, פסוק ז)
- ”שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי; וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי.“ (איוב טז, פסוק טו)
- ”עֵת לִקְרוֹעַ, וְעֵת לִתְפּוֹר; עֵת לַחֲשׁוֹת, וְעֵת לְדַבֵּר.“ (קהלת ג, פסוק ז)
- ”הַחַיָּט שֶׁשִּׁיֵּר מִן הַחוּט כְּדֵי לִתְפֹּר בּוֹ, וּמַטְלִית שֶׁהִיא שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק י, משנה י)
- ”הַחֶבֶל שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּקֻפָּה אֵינוֹ חִבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן תָּפַר.“ (משנה, מסכת מקוואות – פרק י, משנה ה)
- "נשיהם החָרוצות מאוד [...] תִּתְפֹּרְנָה את בִּגְדֵיהֶן..." "שבילי עולם", חלק א', שמשון בלוך
- "ובשעות הפנויות הייתה (איידיל) תּוֹפֶרֶת ורוקמת גם לאחרים וְנִשְׂכֶּרֶת." "בעמק הבכא", חלק שני, מנדלי מוכר ספרים
- פועל מקראי, מקביל גם בארמית: תְּפַר.
- אנגלית: sew
- ערבית: خاط
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תפר
|
הגייה* |
Tefer
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ת־פ־ר
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר': תְּפָרִים, נ"ר: תִּפְרֵי-, נ"י: תֶּפֶר-, כ': תִּפְרִי, תִּפְרָהּ, תִּפְרֵיהֶן, תִּפְרֵיכֶם
|
- מְקוֹם הַקְשִׁירָה שֶׁל הַחוּטִים הַמְחַבְּרִים אֶת פִּסּוֹת הַבַּד לִכְדֵי אָרִיג שָׁלֵם.
- ”הָאֻכָּף שֶׁנִּקְרַע, הַנּוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהַתֶּפֶר מְחַבְּרוֹ.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כג, משנה א)
- "וקרעי תום תְּפרתם. וְתִפְרֵי שוא קְרעתם..." "מכל טומאותיכם יום צמתם וסרתם", שמשון בלוך
- כְּנַף הסריג נִתְפְּשָׂה בַּתַּיִל, וְהַתֶּפֶר התחתון בו נפרם לגמרי.
- [אנטומיה] סיבים המחברים עצמות זו לזו.
- נגזר מן הפועל "תָּפַר", המופיע כבר במקרא.
- חִבֵּר וְאִחָה פִּסּוֹת בַּד, עוֹר, צֶמֶר וְכַדּוֹמֶה לְאֵלֶּה בְּחוּטִים.
- ”וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי...“ (יחזקאל יג, פסוק יח)
- "...אם עושות על ראש מִסְפָּחוֹת/ וּמְתַפְּרוֹת כְּסתות לפורחות." "אם אבותינו הרבו לפשוע", מתוך: "רהיטים ליו"כ", יהודה אבן קורייש