רקם

רָקַם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	רקם
שורש וגזרה	ר־ק־ם
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא יצר צורות ססגוניות על בד בדרך של תפירה.

   • ”וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ, וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ; וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם.“ (שמות כח, פסוק לט)
   • ”וַיַּעַשׂ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם.“ (שמות לו, פסוק לז)

נגזרות

• רקמה

ניגודים

• פרם

תרגום

• אנגלית: embroider‏‏‏‏

ראו גם

• מִרְקָם

רִקֵּם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ריקם
שורש וגזרה	ר־ק־ם
בניין	פִּעֵל

1. [לא בשימוש] עשה ויצר איברי בעל חיים.

   • ”כל המשנה לחברו כאילו יצרו וריקמו והביאו לעולם“ (תוספתא, מסכת הוריות – פרק ב, הלכה ז)

גיזרון

• לשן חז"ל על פי רֻקַם
• יתכן שיש קשר למילה המקראית קרם.

נגזרות

• רקמה -עברית חדשה
• ריקום
• מרוקם

רֻקַּם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	רוקם
שורש וגזרה	ר־ק־ם
בניין	פֻּעַל

1. לשון המקרא בשר בעל חיים שנוצר.

   • ”לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ“ (תהלים קלט, פסוק טו)

2. [בהשאלה:] כינוי לדבר שנוצר.

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא כנראה בהשאלה ודמיון לאריג. ואולי כחילוף עיצורים מקָרַם.
• בחז"ל נמצא רבות הנגזרת מְרֻקָם "שפיר מרוקם".

נגזרות

• רקמה עברית חדשה

ראו גם

• התרקם
• קרם עור וגדים

רֶקֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל עיר גבול בישראל

גיזרון

• על פי התרגום היא קָדֵשׁ המקראית.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה