מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא יצר צורות ססגוניות על בד בדרך של תפירה.
- ”וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ, וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ; וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם.“ (שמות כח, פסוק לט)
- ”וַיַּעַשׂ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם.“ (שמות לו, פסוק לז)
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
ריקם
|
| שורש וגזרה |
ר־ק־ם
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- [לא בשימוש] עשה ויצר איברי בעל חיים.
- לשן חז"ל על פי רֻקַם
- יתכן שיש קשר למילה המקראית קרם.
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
רוקם
|
| שורש וגזרה |
ר־ק־ם
|
| בניין |
פֻּעַל
|
- לשון המקרא בשר בעל חיים שנוצר.
- ”לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ“ (תהלים קלט, פסוק טו)
- [בהשאלה:] כינוי לדבר שנוצר.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא כנראה בהשאלה ודמיון לאריג. ואולי כחילוף עיצורים מקָרַם.
- בחז"ל נמצא רבות הנגזרת מְרֻקָם "שפיר מרוקם".
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
|
| מין |
|
| שורש |
ש־ר־ש
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- לשון חז"ל עיר גבול בישראל
- על פי התרגום היא קָדֵשׁ המקראית.
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה