מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הערך: שֹׁלֶם .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלם
הגייה * shalem
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ שְׁלֵמָה; ר׳ שְׁלֵמִים, נ"ר שְׁלֵמוֹת
כפי שהוא במלואו, שאיננו פגום או חסר .
”וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד-הֵנָּה.“ (בראשית טו , פסוק טז ) ”אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת-מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כז , פסוק ו ) ”כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם.“ (עמוס א , פסוק ו ) ”כֹּה אָמַר יְהוָה אִם-שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד.“ (נחום א , פסוק יב ) המכונית הייתה שלמה לפני שנפגעה בתאונה.
(מתמטיקה מספר המתחלק ב־1 ללא שארית ; השייך לקבוצה {...3, 2, 1, 0, -1, -2, -3...}שמה הראשון של ירושלים .
”וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.“ (בראשית יד , פסוק יח )
(דקדוק שורש שכל האותיות שלו תמיד נכתבות ונהגות, ולא נשמטות או נחות באף מילה שנגזרת ממנו.
השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות. במצרית קדומה פירוש המונח sha-r-m : "לא להזדקק לנשק". עפ"י מילון קליין במשמעות - לברך,להוקיר. [ 1]
מקביל לאכדית באותה משמעות: שָׁלמֻ šalmu 'שלם'. וגם הפועל הקשור: שָׁלָמֻ šalāmu במשמעויות שונות דומות לעברית: 'היה שָׁלֵם, השלים'.
(3) חוקרים מניחים שירושלים נקראה כך על שם אל השקיעה הכנעני , שהיה אחיו התאום של "שחר", המוזכר בכתבים אוגריתיים.
תרגום
მთელი (תעתיק: mteli)ακέραιος (תעתיק: akéraios)י
ערבית: كامل (תעתיק: כָאמִל) تمام (תעתיק: תַמָאם)صحيح (תעתיק: צַחִיח)تمام (תעתיק: תַמָאם)по́лный (תעתיק: pólnyj)
ערך בוויקיפדיה:
שלם
לשון המקרא מילא חוב נדרו.
”...וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה, וְנָדְרוּ־נֵדֶר לַיהוה וְשִׁלֵּמוּ .“ (ישעיהו יט , פסוק כא ) ”...חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לַעֲבָר־בָּךְ...“ (נחום ב , פסוק א ) ”זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי; הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי.“ (משלי ז , פסוק יד ) ”טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר; מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם .“ (קהלת ה , פסוק ד ) נתן או העביר כסף או שווה־ערך עבור סחורה , שירות, חוב וכדומה.
”בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם ; כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה־לּוֹ.“ (שמות כא , פסוק לד ) ”וּמַכֵּה בְהֵמָה, יְשַׁלְּמֶנָּה ; וּמַכֵּה אָדָם, יוּמָת.“ (ויקרא כד , פסוק כא ) ”וְאֶת־הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם; עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, וְעַל אֲשֶׁר לֹא־חָמָל.“ (שמואל ב׳ יב , פסוק ו ) ”וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת־הַשָּׁנִים, אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם; חֵילִי הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם.“ (יואל ב , פסוק כה ) ”כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם ־לוֹ; וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ.“ (איוב לד , פסוק יא ) ”הַמַּאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלָיו וְאֶת אוֹרְחָיו תְּרוּמָה, הוּא מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, וְהֵם מְשַׁלְּמִין אֶת הַחֹמֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ו, משנה ג )
(2) במקרא מופיע בצורת "שִׁלַם" במשמעות של נתינת גמול: ”וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו"“ (ויקרא ה , פסוק כד ) , ”כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים“ (שופטים א , פסוק ז ) . באכדית השורש "שלם" במשמעות תשלום או גמול מופיע בצורות תַשְׁלִימְתֻ tašlimtu (=תשלום) או נַשְׁלַמְתֻ našlamtu (=תשלום מלא).
תרגום
εξοφλώ (תעתיק: exofló)خلص (תעתיק: חַ'לַּץַ)
השורש שׁלם
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא
לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם ").
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלם
הגייה * shelem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁלָמִים
לשון המקרא קרבנות שהיו קרבים מן החי בבית המקדש . בדרך כלל בא כנדבה , ובשרו מתחלק לשלשה חלקים: האמורים - קרבים על גבי המזבח , החזה והשוק - ניתנים לכהנים לאכילה, ושאר הבשר - נאכל על ידי הבעלים בכל תחומי ירושלים.
”כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט“ (עמוס ה , פסוק כב )
בדרך כלל מופיע במקרא בצורת רבים: "שְׁלָמִים ", ראה שם. המלה "שלם" קיימת גם בפיניקית, ברשימת קרבנות.[ 2]
השורש שׁלם
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא
לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם ").
↑ "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 726; ראו גם: מילון קליין ערך: "שלם- הֻשְׁלַם " ↑ KAI 64, ראו יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא
יש להוסיף לדף זה את הערך: שֹׁלֶם.
ערך בוויקיפדיה: שלם