שלם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: שֻׁלַּם, שֹׁלֶם.

שָׁלֵם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלם
הגייה* shalem
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ שְׁלֵמָה; ר׳ שְׁלֵמִים, נ"ר שְׁלֵמוֹת
  1. כפי שהוא במלואו, שאיננו פגום או חסר.
    • ”וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד-הֵנָּה.“ (בראשית טו, פסוק טז)
    • ”אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת-מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כז, פסוק ו)
    • ”כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם.“ (עמוס א, פסוק ו)
    • ”כֹּה אָמַר יְהוָה אִם-שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד.“ (נחום א, פסוק יב)
    • המכונית הייתה שלמה לפני שנפגעה בתאונה.
  2. (מתמטיקה) מספר המתחלק ב־1 ללא שארית; השייך לקבוצה {...3, 2, 1, 0, -1, -2, -3...}
  3. שמה הראשון של ירושלים.
    • ”וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.“ (בראשית יד, פסוק יח)
  4. (דקדוק) שורש שכל האותיות שלו תמיד נכתבות ונהגות, ולא נשמטות או נחות באף מילה שנגזרת ממנו.

גזרון[עריכה]

  • השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות. במצרית קדומה פירוש המונח sha-r-m : "לא להזדקק לנשק". עפ"י מילון קליין במשמעות - לברך,להוקיר. [1].
  • מקביל לאכדית באותה משמעות: שָׁלמֻ šalmu 'שלם'. וגם הפועל הקשור: שָׁלָמֻ šalāmu במשמעויות שונות דומות לעברית: 'היה שָׁלֵם, השלים'.
  • (3) חוקרים מניחים שירושלים נקראה כך על שם אל השקיעה הכנעני, שהיה אחיו התאום של "שחר", המוזכר בכתבים אוגריתיים.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שלם

שִׁלֵּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שילם
שורש וגזרה שׁ־ל־םגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא מילא חוב נדרו.
    • ”וְנוֹדַע ה' לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַה' וְשִׁלֵּמוּ (ישעיהו יט, פסוק כא)
    • ”זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי“ (משלי ז, פסוק יד)
    • ”טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם (קהלת ה, פסוק ד)
  2. נתן או העביר תשלום או גמול עבור סחורה, שירות, חוב וכדומה.
  3. בנו של נפתלי בן יעקב.
    • ”וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם (בראשית מו, פסוק כד)
    • ”לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי (במדבר כו, פסוק מט)

גזרון[עריכה]

  • (2) במקרא מופיע בצורת "שִׁלַם" במשמעות של נתינת גמול: ”וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו"“ (ויקרא ה, פסוק כד), ”כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים“ (שופטים א, פסוק ז). באכדית השורש "שלם" במשמעות תשלום או גמול מופיע בצורות תַשְׁלִימְתֻ tašlimtu (=תשלום) או נַשְׁלַמְתֻ našlamtu (=תשלום מלא).

שֶׁלֶם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלם
הגייה* shelem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁלָמִים
  1. לשון המקרא אחד מסוגי הקרבנות שהיו קרבים מן החי בבית המקדש. בדרך כלל בא כנדבה, ובשרו מתחלק לשלשה חלקים: האמורים - קרבים על גבי המזבח, החזה והשוק - ניתנים לכהנים לאכילה, ושאר הבשר - נאכל על ידי הבעלים בכל תחומי ירושלים.
    • ”כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט“ (עמוס ה, פסוק כב)

גזרון[עריכה]

  • בדרך כלל מופיע במקרא בצורת רבים: "שְׁלָמִים", ראה שם. המלה "שלם" קיימת גם בפיניקית, ברשימת קרבנות.[2]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קורבן שלמים


השורש שׁלם

השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־ל־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁלֵם שָׁלֵם יִשְׁלַם שְׁלַם לִשְׁלֹם
נִפְעַל נִשְׁלַם נִשְׁלָם יִשָּׁלֵם הִשָּׁלֵם לְהִשָּׁלֵם
הִפְעִיל הִשְׁלִים מַשְׁלִים יַשְׁלִים הַשְׁלֵם לְהַשְׁלִים
הֻפְעַל הֻשְׁלַם מֻשְׁלָם יֻשְׁלַם -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁלֵּם מְשַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שַׁלֵּם לְשַׁלֵּם
פֻּעַל שֻׁלַּם מְשֻׁלָּם יְשֻׁלַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּלֵּם מִשְׁתַּלֵּם יִשְׁתַּלֵּם הִשְׁתַּלֵּם לְהִשְׁתַּלֵּם

הערה[עריכה]

  • לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
  • השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").


סמוכין[עריכה]

  1. "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 726; ראו גם: מילון קליין ערך: "שלם- הֻשְׁלַם "
  2. KAI 64, ראו יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, כרך א', רובינשטיין, 1979, עמ' 140