מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלם
הגייה * shalem
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ שְׁלֵמָה; ר׳ שְׁלֵמִים, נ"ר שְׁלֵמוֹת
כפי שהוא במלואו, שאיננו פגום או חסר.
”וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד-הֵנָּה.“ (בראשית טו , פסוק טז ) ”אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת-מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כז , פסוק ו ) ”כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם.“ (עמוס א , פסוק ו ) ”כֹּה אָמַר יְהוָה אִם-שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד.“ (נחום א , פסוק יב ) המכונית הייתה שלמה לפני שנפגעה בתאונה.
(מתמטיקה ) מספר המתחלק ב־1 ללא שארית ; השייך לקבוצה {...3, 2, 1, 0, -1, -2, -3...}שמה הראשון של ירושלים .
”וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.“ (בראשית יד , פסוק יח )
(דקדוק ) שורש שכל האותיות שלו תמיד נכתבות ונהגות, ולא נשמטות או נחות באף מילה שנגזרת ממנו.השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות. במצרית קדומה פירוש המונח sha-r-m : "לא להזדקק לנשק". עפ"י מילון קליין במשמעות - לברך,להוקיר. [1]
מקביל לאכדית באותה משמעות: שָׁלמֻ šalmu 'שלם'. וגם הפועל הקשור: שָׁלָמֻ šalāmu במשמעויות שונות דומות לעברית: 'היה שָׁלֵם, השלים'.
(3) חוקרים מניחים שירושלים נקראה כך על שם אל השקיעה הכנעני , שהיה אחיו התאום של "שחר", המוזכר בכתבים אוגריתיים. קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
שלם
לשון המקרא ”וְנוֹדַע ה' לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַה' וְשִׁלֵּמוּ “ (ישעיהו יט , פסוק כא ) ”זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי“ (משלי ז , פסוק יד ) ”טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם “ (קהלת ה , פסוק ד ) נתן או העביר תשלום או גמול עבור סחורה , שירות, חוב וכדומה.
בנו של נפתלי בן יעקב.
”וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם “ (בראשית מו , פסוק כד ) ”לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי “ (במדבר כו , פסוק מט ) (2) במקרא מופיע בצורת "שִׁלַם" במשמעות של נתינת גמול: ”וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו"“ (ויקרא ה , פסוק כד ) , ”כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים“ (שופטים א , פסוק ז ) . באכדית השורש "שלם" במשמעות תשלום או גמול מופיע בצורות תַשְׁלִימְתֻ tašlimtu (=תשלום) או נַשְׁלַמְתֻ našlamtu (=תשלום מלא).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלם
הגייה * shelem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁלָמִים
לשון המקרא קרבנות שהיו קרבים מן החי בבית המקדש . בדרך כלל בא כנדבה , ובשרו מתחלק לשלשה חלקים: האמורים - קרבים על גבי המזבח , החזה והשוק - ניתנים לכהנים לאכילה, ושאר הבשר - נאכל על ידי הבעלים בכל תחומי ירושלים.
”כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט“ (עמוס ה , פסוק כב ) בדרך כלל מופיע במקרא בצורת רבים: "שְׁלָמִים ", ראה שם. קישורים חיצוניים [ עריכה ]
השורש שׁלם
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא
נטיות הפעלים [ עריכה ] לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם ").
↑ "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 726; ראו גם: מילון קליין ערך: "שלם- הֻשְׁלַם "
ערך בוויקיפדיה: שלם