מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שלם
הגייה *
shalem
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
שׁ־ל־ם
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
נ׳ שְׁלֵמָה; ר׳ שְׁלֵמִים, נ"ר שְׁלֵמוֹת
כפי שהוא במלואו, שאיננו פגום או חסר.
”וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד-הֵנָּה.“ (בראשית טו , פסוק טז )
”אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת-מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כז , פסוק ו )
”כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם.“ (עמוס א , פסוק ו )
”כֹּה אָמַר יְהוָה אִם-שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד.“ (נחום א , פסוק יב )
המכונית הייתה שלמה לפני שנפגעה בתאונה.
(מתמטיקה ) מספר המתחלק ב־1 ללא שארית ; השייך לקבוצה {...3, 2, 1, 0, -1, -2, -3...}
שמה הראשון של ירושלים .
”וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.“ (בראשית יד , פסוק יח )
(דקדוק ) שורש שכל האותיות שלו תמיד נכתבות ונהגות, ולא נשמטות או נחות באף מילה שנגזרת ממנו.
השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות. במצרית קדומה פירוש המונח sha-r-m : "לא להזדקק לנשק". עפ"י מילון קליין במשמעות - לברך,להוקיר. [1] .
מקביל לאכדית באותה משמעות: שָׁלמֻ šalmu 'שלם'. וגם הפועל הקשור: שָׁלָמֻ šalāmu במשמעויות שונות דומות לעברית: 'היה שָׁלֵם, השלים'.
(3) חוקרים מניחים שירושלים נקראה כך על שם אל השקיעה הכנעני , שהיה אחיו התאום של "שחר", המוזכר בכתבים אוגריתיים.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
שלם
לשון המקרא מילא חוב נדרו.
”וְנוֹדַע ה' לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַה' וְשִׁלֵּמוּ “ (ישעיהו יט , פסוק כא )
”זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי“ (משלי ז , פסוק יד )
”טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם “ (קהלת ה , פסוק ד )
נתן או העביר תשלום או גמול עבור סחורה , שירות, חוב וכדומה.
בנו של נפתלי בן יעקב.
”וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם “ (בראשית מו , פסוק כד )
”לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי “ (במדבר כו , פסוק מט )
(2) במקרא מופיע בצורת "שִׁלַם" במשמעות של נתינת גמול: ”וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו"“ (ויקרא ה , פסוק כד ) , ”כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים“ (שופטים א , פסוק ז ) . באכדית השורש "שלם" במשמעות תשלום או גמול מופיע בצורות תַשְׁלִימְתֻ tašlimtu (=תשלום) או נַשְׁלַמְתֻ našlamtu (=תשלום מלא).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שלם
הגייה *
shelem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ל־ם
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ שְׁלָמִים
לשון המקרא אחד מסוגי הקרבנות שהיו קרבים מן החי בבית המקדש . בדרך כלל בא כנדבה , ובשרו מתחלק לשלשה חלקים: האמורים - קרבים על גבי המזבח , החזה והשוק - ניתנים לכהנים לאכילה, ושאר הבשר - נאכל על ידי הבעלים בכל תחומי ירושלים.
”כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט“ (עמוס ה , פסוק כב )
בדרך כלל מופיע במקרא בצורת רבים: "שְׁלָמִים ", ראה שם. המלה "שלם" קיימת גם בפיניקית, ברשימת קרבנות.[2]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
השורש שׁלם
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
נטיות הפעלים [ עריכה ]
לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם ").
↑ "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 726; ראו גם: מילון קליין ערך: "שלם- הֻשְׁלַם "
↑ KAI 64, ראו יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא , כרך א', רובינשטיין, 1979, עמ' 140