שלם

יש להוסיף לדף זה את הערכים: שֻׁלַּם, שֹׁלֶם.

שָׁלֵם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שלם
הגייה*	shalem
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־ל־ם
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ שְׁלֵמָה; ר׳ שְׁלֵמִים, נ"ר שְׁלֵמוֹת

1. כפי שהוא במלואו, שאיננו פגום או חסר.

   • ”וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד-הֵנָּה.“ (בראשית טו, פסוק טז)
   • ”אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת-מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כז, פסוק ו)
   • ”כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם.“ (עמוס א, פסוק ו)
   • ”כֹּה אָמַר יְהוָה אִם-שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד.“ (נחום א, פסוק יב)
   • המכונית הייתה שלמה לפני שנפגעה בתאונה.

2. (מתמטיקה) מספר המתחלק ב־1 ללא שארית; השייך לקבוצה {...3, 2, 1, 0, -1, -2, -3...}
3. שמה הראשון של ירושלים.

   • ”וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.“ (בראשית יד, פסוק יח)

4. (דקדוק) שורש שכל האותיות שלו תמיד נכתבות ונהגות, ולא נשמטות או נחות באף מילה שנגזרת ממנו.

גזרון

• השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות. במצרית קדומה פירוש המונח sha-r-m : "לא להזדקק לנשק". עפ"י מילון קליין במשמעות - לברך,להוקיר. .
• מקביל לאכדית באותה משמעות: שָׁלמֻ šalmu 'שלם'. וגם הפועל הקשור: שָׁלָמֻ šalāmu במשמעויות שונות דומות לעברית: 'היה שָׁלֵם, השלים'.
• (3) חוקרים מניחים שירושלים נקראה כך על שם אל השקיעה הכנעני, שהיה אחיו התאום של "שחר", המוזכר בכתבים אוגריתיים.

צירופים

• אמונה שלמה
• בריא ושלם
• בלב שלם
• גזרת השלמים
• הזאב שבע והכבשה שלמה
• לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
• מספר שלם
• רפואה שלמה

נגזרות

• ירושלם
• שלמות

ניגודים

• חלקי, חסר; פָּגוּם, שבור (1)

תרגום

• אנגלית: whole‏‏‏‏ (1), integer‏‏‏‏ (2)
• רוסית: целый‏‏‏‏ (1,2)

ראו גם

• מלא
• מושלם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שלם

שִׁלֵּם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שילם
שורש וגזרה	שׁ־ל־ם, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא מילא חוב נדרו.

   • ”וְנוֹדַע ה' לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַה' וְשִׁלֵּמוּ“ (ישעיהו יט, פסוק כא)
   • ”זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי“ (משלי ז, פסוק יד)
   • ”טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם“ (קהלת ה, פסוק ד)

2. נתן או העביר תשלום או גמול עבור סחורה, שירות, חוב וכדומה.

   • ”הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵלִים, וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ, שִׁלֵּם וְלֹא רָצָה לִשָּׁבַע“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ג, משנה א)
   • ”אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ“ (תהלים סב, פסוק יג)

3. בנו של נפתלי בן יעקב.

   • ”וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם“ (בראשית מו, פסוק כד)
   • ”לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי“ (במדבר כו, פסוק מט)

גזרון

• (2) במקרא מופיע בצורת "שִׁלַם" במשמעות של נתינת גמול: ”וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו"“ (ויקרא ה, פסוק כד), ”כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים“ (שופטים א, פסוק ז). באכדית השורש "שלם" במשמעות תשלום או גמול מופיע בצורות תַשְׁלִימְתֻ tašlimtu (=תשלום) או נַשְׁלַמְתֻ našlamtu (=תשלום מלא).

שֶׁלֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שלם
הגייה*	shelem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ל־ם
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ שְׁלָמִים

1. לשון המקרא אחד מסוגי הקרבנות שהיו קרבים מן החי בבית המקדש. בדרך כלל בא כנדבה, ובשרו מתחלק לשלשה חלקים: האמורים - קרבים על גבי המזבח, החזה והשוק - ניתנים לכהנים לאכילה, ושאר הבשר - נאכל על ידי הבעלים בכל תחומי ירושלים.

   • ”כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט“ (עמוס ה, פסוק כב)

גזרון

• בדרך כלל מופיע במקרא בצורת רבים: "שְׁלָמִים", ראה שם. המלה "שלם" קיימת גם בפיניקית, ברשימת קרבנות.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קורבן שלמים