מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חבר
שורש וגזרה ח־ב־ר א
בניין פָּעַל
השתתף עם אחר או עם אחרים, היה לחלק מקבוצה, הצטרף.
כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח. (בראשית יד ג)
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חבר
שורש וגזרה ח־ב־ר ב
בניין פָּעַל
כִּשף, עסק בכשפים.
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. (דברים יח יא)
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ב־ר א
בניין פִּעֵל
קשר, צרף או הרכיב חלקים ליחידה אחת .
וַיְחַבֵּר אֶת-חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל-אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל-אֶחָת. (שמות לו י)
הפגיש בן אנשים
וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. (דברי הימים ב' כ לו)
עשה פעולת חשבון של סיכום מספרים.
יצר יצירה ספרותית או מוזיקלית.
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה * khaver
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות
אדם שאינו קרוב משפחה , בן זוג או מאהב , איתו נהנה אדם אחר מקשר אישי חיובי ותחושות חיבה .
כִּי אִם-יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת-חֲבֵרוֹ. (קהלת ד י) אני יוצא לבלות עם החברים .
בן זוג במערכת יחסים רומנטית שאיננה ממוסדת.
אדם המהווה חלק מקבוצת אנשים או ארגון.
אבשלום הוא חבר במפלגה.
וַיֵּאָסֵף כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל-הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים. (שופטים כ יא)
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה *
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר א
דרך תצורה
נטיות
אגודה, קבוצת אנשים שהתחברו למטרה משותפת, כלל האנשים שבקבוצה.
וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה. (הושע ו ט) שומען על הסדר ועל סדר הברכות – במה דברים אמורים, בחבר עיר. (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף לד, עמוד ב)
שם פרטי.
וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל. (בראשית מו יז)
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה *
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ חֲבָרִים
מעשה כישוף.
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. (דברים יח יא)
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה * khabar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ חַבָּרִים
מכשף.
כהן של האמונה הפרסית הקדומה.
מידע נוסף [ עריכה ]
במקרא פעם אחת "יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים" (איוב מ , פסוק ל ) אולם לא ברורה משמעות המילה "חַבָּר" שבפסוק.
רש"י בפסוק זה ופרשנים נוספים מפרשים כקוסם. בתלמוד מופיע דרש על הפסוק: "אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן. שנאמר (איוב מ, ל) 'יכרו עליו חברים', ואין כרה אלא סעודה, שנאמר (מלכים ב ו, כג) 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין חברים אלא תלמידי חכמים, שנאמר (שיר השירים ח, יג) 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני'"" (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עה, עמוד א )
חז"ל הבינו את המילה משורש ח-ב-ר א - אדם החובר, מקבץ בעלי חיים בכשפים.
