חבר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חָבַר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חבר
שורש וגזרה ח־ב־ר א
בניין פָּעַל
  1. השתתף עם אחר או עם אחרים, היה לחלק מקבוצה, הצטרף.
    • ”כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח.“ (בראשית יד, פסוק ג)

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: join‏‏‏‏‏

חִבֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיבר
שורש וגזרה ח־ב־ר א
בניין פִּעֵל
  1. קשר, צרף או הרכיב חלקים ליחידה אחת .
    • וַיְחַבֵּר אֶת-חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל-אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל-אֶחָת.“ (שמות לו, פסוק י)
  2. הפגיש בן אנשים
    • וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.“ (דברי הימים ב׳ כ, פסוק לו)
  3. עשה פעולת חשבון של סיכום מספרים.
  4. יצר יצירה ספרותית או מוזיקלית.

גזרון[עריכה]

  • מצרית-קדומה: בהגיית חְבַּר ḫbr בהוראת קשֶׁר,מגע [1] . לקמן הירוגליף:
Aa1D58G41G1Z4
D21
Z1P1Z3A

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. heirowords - 4 עמ'875

חָבֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר[1]
הגייה* khaver
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ חֲבֵרָה, ר׳ חֲבֵרִים, חַבְרֵי־, נ"ר חֲבֵרוֹת
  1. שותף במערכת יחסים ידידותית, הדוקה פחות או יותר, בדרך כלל על איזשהו רקע זהה או תחומי עניין מקבילים ותחושת חשיבות הדדית זה לזה.
    • ”כִּי אִם-יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת-חֲבֵרוֹ...“ (קהלת ד, פסוק י)
    • אני יוצא לבלות עם החברים.
    • הכלב נחשב אצל רבים כחברו הטוב ביותר של האדם.
  2. בן זוג במערכת יחסים רומנטית שאיננה ממוסדת.
    • יוסי הוא חבר של קרן.
  3. אדם המהווה חלק מקבוצת אנשים או ארגון.
    • אבשלום הוא חבר במפלגה.
    • ”וַיֵּאָסֵף כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל-הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים.“ (שופטים כ, פסוק יא)
  4. לשון חז"ל (הלכה) מי שקבל עליו דינים וחומרות מסויימים. אינו עם הארץ.
    • ”הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר, אֵינוֹ מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, וְלֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ.“ (משנה, מסכת דמאיפרק ב, משנה ג)

גזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. בלשון חז"ל: חביר

חֶבֶר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה* khever
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. אגודה, קבוצת אנשים שהתחברו למטרה משותפת, כלל האנשים שבקבוצה.
  2. שם פרטי לזכר.
    • ”וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל.“ (בראשית מו, פסוק יז)
    • ”תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.“ (שופטים ה, פסוק כד)
    • ”וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת-יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ...“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יח)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

חֶבֶר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲבָרִים
  1. מעשה כישוף.
    • ”וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.“ (דברים יח, פסוק יא)
    • ”נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ חֹובְרֵי (הֹבְרֵי) שָׁמַיִם, הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ“ (ישעיהו מז, פסוק יג) [1] [2].

גזרון[עריכה]

  • מקביל לאוגריתית 'הבּר' (ḥbr) בהוראת מגרש-שדים ([3]). סורית-ארמית בהגיית חבַּרַא (ܚܒܪܐ) בהוראות: כוהן אמונת הזורואסטריות,מגרש שדים .
  • אכדית, בהגיית אֻבֻּרוּ (ubburu) מילולית בהוראת להקיף, לקשור, להאשים-בפשע, להצהיר [4] כנראה סוג של השבעה או כשוף הנעשה תוך נסיון לקשור את האל להעדפותיו של בשר ודם, כפי שנכתב שעשה ישוע הנוצרי בהבטיחו (בין השיטין) לפטרוס את השליטה בהעדפותיו של האל. "...אני אתן לך את מפתחות מלכות השמים; כל מה שתסגור בארץ יהיה סגור בשמים, וכל מה שתפתח עלי אדמות יהיה פתוח בשמיים / הבשורה על-פי מתי 16, 19).

תרגום[עריכה]

חַבָּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה* khabar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר ב
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ חַבָּרִים
  1. מכשף.
  2. כהן של האמונה הפרסית הקדומה.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל.
  • 2: ”מהו לטלטולי שרגא דחנוכתא מקמי חברי בשבתא ואמר להו שפיר דמי שעת הדחק“ (בבלי, מסכת שבתדף מה, עמוד א) בתלמוד היהודי הכהנים הזורואסטריים מכונים בתלמוד 'חַבָּרִים'. ולפי חלק מהפרשנויות, כוונת התלמוד ל"שעת הסכנה" שבגינה התירו להדליק את נרות חנוכה על השולחן במקום בפתח הבית, היא מפני חג ה"סדה" הזורואסטרי החל בתקופת חנוכה.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • במקרא פעם אחת ”יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים“ (איוב מ, פסוק ל) אולם לא ברורה משמעות המילה "חַבָּר" שבפסוק.
רש"י בפסוק זה ופרשנים נוספים מפרשים כקוסם. בתלמוד מופיע דרש על הפסוק: ”אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן. שנאמר (איוב מ, ל) 'יכרו עליו חברים', ואין כרה אלא סעודה, שנאמר (מלכים ב ו, כג) 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין חברים אלא תלמידי חכמים, שנאמר (שיר השירים ח, יג) 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני'"“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף עה, עמוד א) חז"ל הבינו את המילה משורש ח-ב-ר א - אדם החובר, מקבץ בעלי חיים בכשפים.
  • בארמית-שומרונית, חבר גם במשמעות פציעה ”כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה“ (שמות כא, פסוק כה) , וגם במשמעות "בעלים" (של אדמה וכיוב').

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  1. במקור: "נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הברו [הֹבְרֵי] שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ"
  2. הצירוף "חֹובְרֵי-שָׁמַיִם" מופיע כך גם במגילת ישעיהו שנמצאה בים המלח
  3. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 348 :ḥbr
  4. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago ,"ubburu" , page - 12