שבת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שַׁבָּת[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
הגייה* | shabat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה בעיקר, גם זכר |
שורש | שׁ־ב־ת |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר׳ שַׁבְּתוֹת־; כ׳ שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו |
- לשון המקרא היום השביעי בשבוע.
- לשון המקרא כל יום בו שובתים ממלאכה, כיום חג ויום כיפור.
- לשון המקרא שנת שמיטה.
- לשון חז"ל שבוע ימים.
- ”כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לשתי שבתות.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ו)
- ”וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ח, משנה א)
- שם המסכת הראשונה בסדר מועד שבמשנה, העוסקת בדיני היום השביעי.
גיזרון[עריכה]
- באכדית: šabattu הוא היום בו נראה הירח במילואו, כלומר החמישה־עשר בחודש ירחי. אין כל ידיעה כי היה זה יום של שביתה ממלאכה בתרבות המסופוטמית; הוא מתואר כיום הרגעת הלב (של אלוהות), כנראה על ידי טקסי פיוס.[1]. במצרית: shab-t – "תפילה יומית", "נדר".[2]
- ש-ב-ת, שָׁבַת. וזאת על פי הדת היהודית, שבת נקראת כך על שום שביום השביעי, בתום ששת ימי הבריאה, שָׁבַת אלוהים מכל מלאכתו. על כן נחשב יום קדוש ואות ברית בין בני ישראל והקב"ה.
- לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: ”שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע“ (ישעיהו נו, פסוק ב), או בצירופים שבת הגדול ושבת שלום ומבורך. אך יש גישה שהתואר בזכר מתייחס ליום.
- בהשראת ברכת 'צפרא טבא' הארמית, חידש מנדלי מו"ס 'ערבה טבא' וגם 'שבתא טבא', וזאת בהתאם לרוח הצירוף היידישאי 'גוטה שאבעס'.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: Sabbath, Saturday
- גרמנית: Samstag
- הונגרית: Szombat
- ערבית: سَبْت
- צרפתית: samedi
- רוסית: суббота
- וייטנאמית: thứ Bảy
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
סימוכין[עריכה]
- ↑ Hamilton, The Book of Genesis, chapters 1-17, 1990
- ↑ E.A. Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920. vol. 2, p. 725
חגים ומועדים דתיים: שבת | ראש חודש | ראש השנה (יום תרועה) | צום גדליה | עשרת ימי תשובה | יום הכפורים | סוכות | הושענא רבה | שמיני עצרת | חנוכה | עשרה בטבת | ט"ו בשבט | תענית אסתר | פורים | פסח | ספירת העומר | ל"ג בעומר | שבועות | י"ז בתמוז | ימי בין המצרים | תשעה באב | ט"ו באב חגים ומועדים לאומיים: יום הזיכרון לשואה ולגבורה | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | יום העצמאות | יום הרצל | יום ירושלים | יום השואה |
ימי השבוע
השורש שׁבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שָׁבַת[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
שורש וגזרה | שׁ־ב־ת, שלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- בטל ממלאכה.
- חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות הזדהות עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
- עובדי המפעל שבתו במחאה על הלנת שכרם
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
השורש שׁבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֶׁבֶת א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
הגייה* | shevet |
חלק דיבר | שם־פעולה |
מין | |
שורש | י־שׁ־ב |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם |
צירופים[עריכה]
השורש ישׁב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֶׁבֶת ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
הגייה* | shevet |
חלק דיבר | שם מופשט |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ב־ת |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם |
- (חוק ומשפט) תקופה שבה אדם בטל מאונס מעיסוקיו עקב פגיעה שנפגע בידי אחר ועבורה הוא זכאי לקבל פצוי כספי מהצד הפוגע.
צירופים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
שֶׁבֶת ג[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
הגייה* | shevet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר ונקבה |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- לשון חז"ל ירק מאכל
- ”השבת משנתן טעמו בקדרה אין בו משום תרומה“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק ג, משנה ד)
גיזרון[עריכה]
שם מקביל גם בערבית וארמית. בלשון חז"ל לעתים נקבה