שבת

ערך זה עוסק בשֶבֶת: מלשון ישיבה או שביתה. לערך העוסק בצמח; ראו שבת ריחני.

שַׁבָּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shabat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה בעיקר, גם זכר
שורש	שׁ־ב־ת
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר׳ שַׁבְּתוֹת־; כ׳ שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו

יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת

1. לשון המקרא היום השביעי בשבוע.

   • ”זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ“ (שמות כ, פסוק ז)

2. לשון המקרא כל יום בו שובתים ממלאכה, כיום חג ויום כיפור.

   • ”וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת“ (ויקרא כג, פסוק ) (וע"פ פירוש המקובל לחז"ל הכוונה לחג הפסח)
   • ”שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם“ (ויקרא טז, פסוק לא)

3. לשון המקרא שנת שמיטה.

   • ”וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה“ (ויקרא כה, פסוק ו)

4. לשון חז"ל שבוע ימים.

   • ”כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לשתי שבתות.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ו)
   • ”וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ח, משנה א)

5. שם המסכת הראשונה בסדר מועד שבמשנה, העוסקת בדיני היום השביעי.

גיזרון

• באכדית: šabattu הוא היום בו נראה הירח במילואו, כלומר החמישה־עשר בחודש ירחי. אין כל ידיעה כי היה זה יום של שביתה ממלאכה בתרבות המסופוטמית; הוא מתואר כיום הרגעת הלב (של אלוהות), כנראה על ידי טקסי פיוס.. במצרית: shab-t – "תפילה יומית", "נדר".
• ש-ב-ת, שָׁבַת. וזאת על פי הדת היהודית, שבת נקראת כך על שום שביום השביעי, בתום ששת ימי הבריאה, שָׁבַת אלוהים מכל מלאכתו. על כן נחשב יום קדוש ואות ברית בין בני ישראל והקב"ה. לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: ”שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע“ (ישעיהו נו, פסוק ב), או בצירופים שבת הגדול ושבת שלום ומבורך.
• בהשראת ברכת 'צפרא טבא' הארמית, חידש מנדלי מו"ס 'ערבה טבא' וגם 'שבתא טבא', וזאת בהתאם לרוח הצירוף היידישאי 'גוטה שאבעס'.

צירופים

• אחד בשבת
• גוי של שבת
• חילול שבת
• כניסת השבת
• מוצאי שבת (מוצ"ש)
• מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת
• מסכת שבת
• עברית של שבת
• עונג שבת
• ערב שבת
• פיקוח נפש דוחה שבת
• קבלת שבת
• שבת הארץ
• שבת מנוחה
• שבת הגדול
• שבת זכור
• שבת חתן
• שבת נחמו
• שבת קודש
• שבת שבתון
• שבת שירה
• שבת שלום
• שבת שלום ומבורך
• שומר שבת
• תחום שבת

נגזרות

• שבתאי

תרגום

• אנגלית: Saturday‏, Sabbath‏‏‏‏
• גרמנית: Samstag‏‏‏‏
• הונגרית: Szombat‏‏‏‏
• ערבית: سَبْت‏‏‏‏
• צרפתית: samedi‏‏‏‏
• רוסית: суббота‏‏‏‏
• וייטנאמית: thứ Bảy‏‏‏‏

ראו גם

• חול
• יום טוב
• מועד
• קידוש
• הדלקת נרות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שבת

סימוכין

חגי ישראל ומועדיו

ימי השבוע

יום ראשון (יום א') – יום שני (יום ב') – יום שלישי (יום ג') – יום רביעי (יום ד') – יום חמישי (יום ה') – יום שישי (יום ו') – יום השבת

שָׁבַת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שבת
שורש וגזרה	שׁ־ב־ת, שלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. בטל ממלאכה.

   • ”כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת“ (בראשית ב, פסוק ג)
   • ”שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר“ (ישעיהו כד, פסוק ח)

2. חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות הזדהות עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.

   • עובדי המפעל שבתו במחאה על הלנת שכרם

נגזרות

• שביתה

מילים נרדפות

• בטל

ראו גם

• הפגנה

שֶׁבֶת א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shevet
חלק דיבר	שם־פעולה
מין
שורש	י־שׁ־ב
דרך תצורה	משקל קְטֶלֶת
נטיות	שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם

1. צורת המקור של יָשַׁב.

   • ”הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד“ (תהלים קלג, פסוק א)

צירופים

• כוכב שבת
• שבת אחים

שֶׁבֶת ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shevet
חלק דיבר	שם מופשט
מין	זכר
שורש	שׁ־ב־ת
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם

1. (חוק ומשפט) תקופה שבה אדם בטל מאונס מעיסוקיו עקב פגיעה שנפגע בידי אחר ועבורה הוא זכאי לקבל פצוי כספי מהצד הפוגע.

   • ”אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.“ (שמות כא, פסוק יט)

צירופים

• שבת ובושת