שבת

ערך זה עוסק בשֶבֶת: מלשון ישיבה או שביתה. לערך העוסק בצמח, ראו שבת ריחני.

שַׁבָּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shabat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה בעיקר, גם זכר
שורש	שׁ־ב־ת
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר׳ שַׁבְּתוֹת־; כ׳ שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו

יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת

1. לשון המקרא היום השביעי בשבוע.

   • ”זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ“ (שמות כ, פסוק ז)

2. לשון המקרא כל יום בו שובתים ממלאכה, כיום חג ויום כיפור.

   • ”וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת“ (ויקרא כג, פסוק ) (וע"פ פירוש המקובל לחז"ל הכוונה לחג הפסח)
   • ”שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם“ (ויקרא טז, פסוק לא)

3. לשון המקרא שנת שמיטה.

   • ”וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה“ (ויקרא כה, פסוק ו)

4. לשון חז"ל שבוע ימים.

   • ”כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לשתי שבתות.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ו)
   • ”וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ח, משנה א)

5. שם המסכת הראשונה בסדר מועד שבמשנה, העוסקת בדיני היום השביעי.

גיזרון

• לפי הדת היהודית, שבת נקראת כך על שום שביום השביעי, בתום ששת ימי הבריאה, שָׁבַת אלוהים מכל מלאכתו.
• חוקרי ימינו סבורים שהעברים שאלו מונח זה מאכדית: šabattu, ובתרבות זו הוא מציין את היום האמצעי בחודש, שבו יש ירח מלא.

צירופים

• אחד בשבת
• גוי של שבת
• חילול שבת
• כניסת השבת
• מוצאי שבת (מוצ"ש)
• מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת
• מסכת שבת
• עברית של שבת
• עונג שבת
• ערב שבת
• פיקוח נפש דוחה שבת
• קבלת שבת
• שבת הארץ
• שבת מנוחה
• שבת הגדול
• שבת זכור
• שבת חתן
• שבת נחמו
• שבת קודש
• שבת שבתון
• שבת שירה
• שבת שלום
• שבת שלום ומבורך
• שומר שבת
• תחום שבת

נגזרות

• שבתאי

תרגום

• אנגלית: Saturday‏, Sabbath‏‏‏‏
• גרמנית: Samstag‏‏‏‏
• הונגרית: Szombat‏‏‏‏
• ערבית: سَبْت‏‏‏‏
• צרפתית: samedi‏‏‏‏
• רוסית: суббота‏‏‏‏
• וייטנאמית: thứ Bảy‏‏‏‏

מידע נוסף

• לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: ”שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע“ (ישעיהו נו, פסוק ב), או בצירופים שבת הגדול ושבת שלום ומבורך.

ראו גם

• חול
• יום טוב
• מועד
• קידוש
• הדלקת נרות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שבת

חגי ישראל ומועדיו

ימי השבוע

יום ראשון (יום א') – יום שני (יום ב') – יום שלישי (יום ג') – יום רביעי (יום ד') – יום חמישי (יום ה') – יום שישי (יום ו') – יום השבת

שָׁבַת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שבת
שורש וגזרה	שׁ־ב־ת, שלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. בטל ממלאכה.

   • ”כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת“ (בראשית ב, פסוק ג)
   • ”שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר“ (ישעיהו כד, פסוק ח)

2. חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות הזדהות עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.

   • עובדי המפעל שבתו במחאה על הלנת שכרם

נגזרות

• שביתה

מילים נרדפות

• בטל

ראו גם

• הפגנה

שֶׁבֶת א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shevet
חלק דיבר	שם־פעולה
מין
שורש	י־שׁ־ב
דרך תצורה	משקל קְטֶלֶת
נטיות	שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם

1. צורת המקור של יָשַׁב.

   • ”הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד“ (תהלים קלג, פסוק א)

צירופים

• כוכב שבת
• שבת אחים

שֶׁבֶת ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shevet
חלק דיבר	שם מופשט
מין	זכר
שורש	שׁ־ב־ת
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם

1. (חוק ומשפט) תקופה שבה אדם בטל מאונס מעיסוקיו עקב פגיעה שנפגע בידי אחר ועבורה הוא זכאי לקבל פצוי כספי מהצד הפוגע.

   • ”אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.“ (שמות כא, פסוק יט)

צירופים

• שבת ובושת