שמיר

שָׁמִיר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שמיר
הגייה*	shamir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־מ־ר
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות

איור בוטני של השמיר

1. לשון המקרא צמח תבלין חד שנתי ממשפחת הסוככיים, בעל פרחים צהובים ועלים רכים ודקים מאוד כחוטים.

   • ”וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר – וְעָלָה שָׁמִיר, וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה, מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר.“ (ישעיהו ה, פסוק ו)
   • ”עַל אַדְמַת עַמִּי קוֹץ, שָׁמִיר תַּעֲלֶה; כִּי עַל־כָּל־בָּתֵי מָשׂוֹשׂ, קִרְיָה עַלִּיזָה.“ (ישעיהו לב, פסוק יג)
   • ”הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת-לֵב!/ הַשָּׁמִיר, הַשָּׁיִת. / בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב. / בַּשָּׁמַיִם עָיִט...“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • איזו גבינה מתובלת לקנות לך, עם זיתים, שום ושמיר, או פלפלים?

גיזרון

• 2: מושאל מערבית. צמח התבלין הקרוי בלשון עממית: 'שמיר' נטול קוצים הוא, ואינו מתקשר דווקא עם עזובה וחורבן כשמיר המקראי.

מילים נרדפות

• שבת

תרגום

• איטלקית: aneto‏‏‏‏
• אנגלית: dill‏‏‏‏
• אספרנטו: aneto‏‏‏‏
• גרוזינית: კამა‏‏‏‏ (תעתיק: ḳama)
• גרמנית: Dill‏‏‏‏
• הודית: सोआ‏‏‏‏ (תעתיק: so'ā)
• הולנדית: dille‏‏‏‏
• הונגרית: kapor‏‏‏‏
• וייטנמית: thìa là‏‏‏‏
• טורקית: dereotu‏‏‏‏
• יוונית: άνηθος‏‏‏‏ (תעתיק: ánithos)
• יפנית: 姫茴香‏‏‏‏ (תעתיק: hime-uikyō)
• ספרדית: eneldo‏‏‏‏
• ערבית: شبت‏‏‏‏ (תעתיק: שִׁבִתּ)
• פולנית: koper‏‏‏‏
• פורטוגלית: endro‏‏‏‏
• פרסית: شوید‏‏‏‏ (תעתיק: שֶׁוִיד)
• צ'כית: kopr‏‏‏‏
• צרפתית: aneth‏‏‏‏
• קוראנית: 딜‏‏‏‏ (תעתיק: dil)
• רומנית: mărar‏‏‏‏
• רוסית: укроп‏‏‏‏ (תעתיק: ukróp)

ראו גם

• שית

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שמיר

טקסונומיה בוויקימינים: Anethum graveolens

שָׁמִיר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שמיר
הגייה*	shamir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־מ־ר
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות

אבן השמיר

1. צורה בלתי טהורה של קורונדום; קורדונום גולמי.

   • ”חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר חֲרוּשָׁה עַל-לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם“ (ירמיהו יז, פסוק א)
   • ”כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר נָתַתִּי מִצְחֶךָ לֹא-תִירָא אוֹתָם וְלֹא-תֵחַת מִפְּנֵיהֶם כִּי בֵּית-מְרִי הֵמָּה“ (יחזקאל ג, פסוק ט)

2. בהשאלה מן (1): עצם אגדי שנתקיים לדעת חז"ל ושימש לביקוע אבנים.

   • ”מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, בָּטְלוּ אוּרִים וְתֻמִּים. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים, וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה [...]“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה יב)
   • ”עַשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִצְבָת עֲשׂוּיָה:“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה ו)

גזרון

• מופיעה במקרא . ונחשבת לונדרוורט, (מילה נודדת) שחדרה אף אל היידיש בהגיית שְׁמִירֵן, בהוראת משוח,מרוח, צבוע בצבעי שמן .
• במילונו של האג'יפטולוג ארנסט ווליס באדג' מופיעה במצרית קדומה תיבת הירוגליף מקבילה בצורה: "שְמיר" (jsmr,smr, ȧsmer) שנהגתה: "אשְמר" בהוראת שמיר יתכן גם בהוראת: משחת שמיר () .
• אכדית - שָּמוּ (𒉌𒌓𒌑 šammu) בהוראת אבן עילית, אבן צפופה המשמשת לחיתוך .מילולית-אבן (חדה,החותכת) עשבים. . ארמית שָׁמִירָא (‎ .(šāmīrāסורית קלאסית (ܫܡܝܪܐ ‎ (šāmīrā. ערבית - סֲמוּר (سامور) כשם גנרי לאבן צפופה המשמשת לחיתוך כדוגמת: יהלום.
• יוונית עתיקה - סמִירִיס (σμύρις smiris). לטינית: סמֵייריס (smyris).

צירופים

• בד שמיר

תרגום

• אנגלית: emery‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שמיר (ספרות האגדה)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמיר