פסח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פֶּסַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פסח
הגייה* pesach
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ס־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּסָחִים; פֶּסַח־, ר׳ פִּסְחֵי־
שולחן ערוך לסדר פסח
  1. לשון המקרא קרבן שהוקרב בזמן בית המקדש בארבעה עשר בניסן אחר חצות היום ונאכל בליל חמישה עשר בניסן.
    • ”וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יהוה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם“ (דברים טז, פסוק ב)
    • ”כִּי הִטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם כְּאֶחָד כֻּלָּם טְהוֹרִים וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח לְכָל-בְּנֵי הַגּוֹלָה וְלַאֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְלָהֶם.“ (עזרא ו, פסוק כ)
  2. חג יהודי המהווה אחד משלוש הרגלים וחל מהחמישה־עשר עד העשרים ואחד בניסן לזכר יציאת מצרים. במשך החג על היהודים להימנע מאכילת חמץ ולאכול מצות במקום זאת. במקרא הכוונה בעיקר ליום קודם -י"ד בניסן- מחצות.
    • ”כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה.“ (מלכים א׳ כג, פסוק כב)
    • ועשו פסח. ומן יום 15 עד יום 21 לניסן שבעת ימים טהורים תהיו והשמרו. עבודה אל תעשו ביום 15 וביום 21. אף שכר אל תשתו. אגרת הפסח,קאולי 21,שנת 420 לפנה"ס
    • אז איפה אתם עושים את הפסח השנה? אצל בת הדודה או בן הדוד ?
  3. שם פרטי לזכר

גיזרון[עריכה]

  • לפי המחקר המודרני,יתכן ומקור הגיזרון-עממי, וחג בשם פֶּסַח קדם ליציאת מצרים שבמהותו צוין כטקס המונע רע ובמהלכו מבצעי הטקס היו מבקשים רחמים.[1] ואכן, לפי תרגום אונקלוס המילה פֶּסַח משמע 'רחמים'. בפסוק לעיל פֶּסַח מתורגמת "חֲיָס" בהוראת 'רחמים' (קשור לעברית חַס כמו חס וחלילה) - ”וְתֵימְרוּן דֵּיבַח חֲיָס הוּא קֳדָם יְיָ דְּחָס עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל“ (אונקלוס על שמות יבפסוק כז) = "ותארמו זבח רחמים הוא לפני יהוה אשר ריחם על בתי בני ישראל".
  • מצרית בהגיית "פֶּסֶשְׁ כַּף" - pesesh kaf היה פריט פולחני עשוי אובסידיאן (שדמה באופן מפתיע למזוזה), ושנעשה בו שמוש סמלי / רטואלי לשם פתיחת פיו של המת המאפשרת לו לאכול פעם נוספת. השוו, מנהג השארת הכסא הריק, כוס של אליהו, ולאמירתו העוקצנית של אליהו כלפי נביאי הבעל: אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ (מלכים א׳ יח, פסוק כז)

מידע נוסף[עריכה]

  • לפי המקרא, מן פָּסַח 'דילג': ”וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות יב, פסוק כז).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • משמעות 2. קיים הבדל בין לשון המקרא שבדרך כלל הכוונה ליום י"ד בניסן (יום קודם לחג) שהוא יום שחיטת קרבן הפסח. ובלשון חז"ל הכוונה ליום ט"ו בניסן יחד עם ששת הימים שאחריו.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פסח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסח

פָּסַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פסח
שורש וגזרה פ־ס־חגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. [מליצה] (פסח על) דילג, עבר אצל מקום כלשהו מבלי לגעת בו.
  2. בהשאלה מן (1): לא ביצע פעולה מסוימת מתוך סדרה של פעולות.
    • ”וְעָבַר יְהוָה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וּפָסַח יְהוָה עַל הַפֶּתַח“ (שמות יב, פסוק כג)
    • כשהמורה אמרה לי לעבור על התרגילים שוב, פסחתי על אלה שפתרתי נכון.
    • בגלל מחסור בזמן, החלטנו לקצר את התהליך ולפסוח על כמה שלבים.
  3. הציל, הגן, המליט.
    • ”כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט“ (ישעיהו לא, פסוק ה)
    • "ר' ישמעאל אומר... אלא בשכר מצוה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר "ופסחתי עליכם"; אין פסיחה אלא חייס [או: חסות], שנאמר "כצפרים עפות כן יגן יי' צבאות על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט" (יש' לא, ה)" (מכילתא פסחא, ז)

גיזרון[עריכה]

  • מקראי, במקור 'דילג, עשה קפיצה קטנה ברגל', קרוב אל פסע 'עשה צעד ברגל, עשה פסיעה'. משם פִּסֵּחַ 'צולע'.
  • הקשר עם 'פֶּסַח' לא וודאי ושנוי במחלוקת במחקר המודרני.[1]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש פסח

השורש פ־ס־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ס־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּסַח פּוֹסֵחַ יִפְסַח פְּסַח לִפְסֹחַ
נִפְעַל נִפְסַח נִפְסָח יִפָּסַח הִפָּסַח לְהִפָּסֵחַ
הִפְעִיל הִפְסִיחַ מַפְסִיחַ יַפְסִיחַ הַפְסַח לְהַפְסִיחַ
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל פִּסַּח מְפַסֵּחַ יְפַסַּח פַּסַּח לְפַסֵּחַ
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּסַּח מִתְפַּסֵּחַ יִתְפַּסַּח הִתְפַּסַּח לְהִתְפַּסֵּחַ

הערה[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]

פִּסֵּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פיסח
הגייה* piseach
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש פ־ס־ח
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ פִּסְּחִים (במקרא: פִּסְחִים); נ׳ פִּסַּחַת, נ"ר פִּסְּחוֹת
  1. בעל מום ברגליו, צולע.
    • ”כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר־בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב - אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ“ (ויקרא כא, פסוק יח)
    • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל-כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ח)
    • ”אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, כִּי־נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.“ (ישעיהו לה, פסוק ו)
    • ”עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי.“ (איוב כט, פסוק טו)

גיזרון[עריכה]

  • מקראי. משקל קִטֵּל הוא משקל אופייני לבעלי מומים (למשל: עיוור, אילם, קיטע). השורש הוא פ־ס־ח שעניינו דילוג, משום שאדם צולע נראה כמדלג.
  • מקביל לאכדית pessû באותו משמע.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: lame‏‏‏‏
  • ערבית: أعرج‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

  1. 1.0 1.1 HALOT ערך פסח. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel