עלה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק בעֻלָּהּ, העול שלה; ראו עֹל.
יש להוסיף לדף זה את הערך: עֻלָּה.
עָלָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלה |
| שורש וגזרה | ע־ל־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- עבר מנקודה מסוימת לנקודה גבוהה יותר.
- ”דָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה“ (שמואל ב׳ טו, פסוק ל)
- מחירו היה; על מנת לרכשו היה לשלם.
- ”בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ, מִן הַבָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ, שֶׁחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָׂרָה מָנֶה.“ (במדבר רבה, פרשה כ, סימן כא)
- כמה עלתה לך החולצה הזאת?.
- גדל (מבחינת הון או כבוד) התקדם בסולם המעמדות. התפתח, נודע ברבים.
- בהשאלה: התיישב (על סוס למשל), נכנס למטוס, עבר לכביש אחר דרך מחלף.
- הרַכָּב עלה על סוסו והחל ברכיבה.
- ניידת המשטרה עלתה על הכביש המהיר כניסיון להשיג את מכוניתו של השודד.
- היגר למדינת ישראל (נאמר על יהודי).
- לשון המקרא בא, הופיע, הגיע.
- ”רְאֵה נָתַן יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת-הָאָרֶץ; עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ, אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחָת“ (דברים א, פסוק כא)
- ”מִי זֹאת עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל“ (שיר השירים ג, פסוק ו)
- לשון המקרא עלה לרגל, בא לבקר במקום קדוש.
- ”וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל“ (שמואל א׳ י, פסוק ג)
- ”...וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ“ (דברים יז, פסוק ח)
- לשון המקרא יצא למלחמה.
- ”בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם עַל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל-נְהַר-פְּרָת“ (מלכים ב׳ כג, פסוק כט)
- ”וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַנְּבִיאִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הַאֵלֵךְ עַל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם-אֶחְדָּל וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ“ (מלכים א׳ כב, פסוק ו)
- עברית חדשה [סלנג] עלה על: הבין מסר נסתר שהצד השני לא אמר במפורש.
- עליתי עליך, אתר מסתיר ממני את הכאב שלך.
- עלה לים: (ימאות) נעשה ימאי.
- ”קרוב לשנתיים לחם כדי לעלות לים (אז, במחצית שנות הימישים היה עדיין עודף של ימאים...) – וניצח.“ ("דבר", 6 בנובמבר 1969, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון[עריכה]
- מן "על".
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
צריך היה לשלם
|
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
| השורש עלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עָלֶה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלה |
| הגייה* | ׳ale |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ל־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ עָלִים; עֲלֵה־, ר׳ עֲלֵי־ |
אס עלה
- חלק בצמח שתפקידו קליטת אור כחלק מתהליך הפוטוסינתזה. צבעם לרוב ירוק לאורך השנה, והם מאדימים בעת השלכת, מבנם הוא לרוב שטוח, דק ורחב, והם מצויים בכמויות גדולות על רוב הצמחים.
- ”וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת“ (בראשית ג, פסוק ז)
- ”כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר-מַיִם אֵין לָהּ“ (ישעיהו א, פסוק ל)
- ”בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפּוֹל, וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ“ (משלי יא, פסוק כח)
- ”צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב“ (נחמיה ח, פסוק טו)
- עצים שאינם ירוקי־עד משירים את עליהם לקראת החורף.
- דף בספר.
- בספרו של המלבי"ם "עלים לתרופה"
- בהשאלה: אחד מארבעת סמלי הקלפים – ♠.
- חומר אשר רודד לעובי דק, בדרך כלל בצק ואלומיניום.
מקור[עריכה]
מקרא.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית:
- גרמנית: blatt
- ערבית: ورقة نباتية
- צרפתית: feuille
- רוסית: лист
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: עלה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עלים |
| השורש עלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִלָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עילה |
| הגייה* | ׳ila |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ל־ל |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ עִלּוֹת |
- לשון המקרא דבר גנאי נסתר, פגם קטן.
- ”אמר לו אבא פקוד עלי לחבירך. אמר לו איני מפקיד. אמר לו שמא עילה מצאת בי? אמר ליה לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ה, משנה ז) .
- לשון חז"ל סיבה מאולצת. גורם שאינו מוצדק דיו.
- ”מעשה ברבן גמליאל שהפיל שן טבי עבדו. אתא גבי רבי יהושע אמר ליה טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו“ (ירושלמי, מסכת שבועות – דף לו, עמוד ג)
- ”עילה מצאו וטיהרו ארץ ישראל“ (בבלי, מסכת כתובות – דף כ, עמוד ב)
- ”הן אומרין לא היו אחיו, אלא כת של בחורים ראה אותן וקראן אחיו, תדע לך שהרי הוא בסוף הביא עליהן עילה והרגן“ (בראשית רבה, פרשה קא, סימן יט)
- השופט ביקש מן התובע לפרט מהי העילה שבגינהּ הוא הגיש את התביעה.
- (לשון ימי הביניים) סיבה. גורם. מה שקודם לדבר בהכרח.
- {{צט/ עילת העילות וסיבת הסיבות
- ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו רמב"ם הלכות מעילה פ"ח ה"ח
גיזרון[עריכה]
- בארמית. קרוב אל עלילה ועַוְלָה.
- 1. במקרא רק ”אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל מִצַּד מַלְכוּתָא וְכָל עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה“ (דניאל ו, פסוק ה) תרגום: אז כל השרים היו מבקשים עילה למצוא לדניאל בענייני המלכות. וכל עילה ופגם לא לא יכלו למצוא.
- 2. רש"י (דניאל שם) משווה בין לשון חז"ל כאן למילה המקראית סיבה שאינה מוצדקת מספיק נקראת עלילה. מצוי בתלמוד גם 'עילא.
- 3. כבר בלשון חז"ל יש את המשמעות של סבה גורם.
- 4. בערבית אנו מוצאים כי הפועל عَلَّلَ משמעותו הִסְבִּיר, נִמֵּק.
צירופים[עריכה]
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
- עלול(בלשון תור הזהב)
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: cause