משמע 2 'מחיר': השימוש כיום בביטוי 'מוצר עולה XY' נובע מהשימוש במקרא: ”שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת“ (מלכים א׳ י, פסוק טז), שם הכוונה היא שיעלו זהב מן האוצר, שהיה מאוחסן למטה במרתף. (אף על פי שהפסוק לא מתייחס לזהב כאמצעי תשלום, אך לזהב רקוע בייצור כלי נשק, השימוש השתקע בלשון חז"ל ומשם בעברית חדשה).[1]
הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
חלק בצמח שתפקידו קליטתאור כחלק מתהליך הפוטוסינתזה. צבעם לרוב ירוק לאורך השנה, והם מאדימים בעת השלכת, מבנם הוא לרוב שטוח, דק ורחב, והם מצויים בכמויות גדולות על רוב הצמחים.
הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]
1. במקרא רק ”אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל מִצַּד מַלְכוּתָא וְכָל עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה“ (דניאל ו, פסוק ה) תרגום: אז כל השרים היו מבקשים עילה למצוא לדניאל בענייני המלכות. וכל עילה ופגם לא לא יכלו למצוא.
2. רש"י (דניאל שם) משווה בין לשון חז"ל כאן למילה המקראית סיבה שאינה מוצדקת מספיק נקראת עלילה. מצוי בתלמוד גם 'עילא.
3. כבר בלשון חז"ל יש את המשמעות של סבה גורם.
4. בערבית אנו מוצאים כי הפועל عَلَّلَ משמעותו הִסְבִּיר, נִמֵּק.
לערך העוסק בעֻלָּהּ, העול שלה; ראו עֹל.
יש להוסיף לדף זה את הערך: עֻלָּה.
ערך בוויקיפדיה: עלה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עלים