מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 לערך העוסק בפועל מועד -מט ליפול; ראו צורת עבר מעד.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מועד
|
| הגייה* |
moed
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ע־ד
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטֵל
|
| נטיות |
מוֹעֲדִים, מוֹעַדוֹת. נ"ר מוֹעֲדֵי⁻
|
- זמן מוגדר. עיתוי.
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְֿדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵֿין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹֿת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים“ (בראשית א, פסוק יד)
- ”אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת“ (בראשית יז, פסוק כא)
- ”וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה“ (שמות יג, פסוק י)
- [יהדות] חג.
- [יהדות] שמו של השני מששת סדרי המשנה.
- לשון המקרא מקום מזומן לפגישה.
- ”לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה“ (שמות ל, פסוק לו)
- השורש י־ע־ד מורה על מיקוד בזמן וגם על יחדות למקום יחד. בכך תואם לשורש ז־מ־ן במובנים זמן וזימן.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ו־ד
|
| דרך תצורה |
משקל מֻקְטָל
|
| נטיות |
נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת
|
- לשון חז"ל שהזהירו אותו שלא לעשות רע, שיש לו כבר תקדים בעשיית נזקים. שידוע שעלול להזיק.
- מן (העיד) הועד שבמקרא ”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ“ (שמות כא, פסוק כט)
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ע־ד
|
| דרך תצורה |
משקל מֻקְטָל
|
| נטיות |
נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת
|
- לשון המקרא מזומן
- ”וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל“ (ירמיהו כד, פסוק א)
- מכוון
- מן יוּעַד נמצא פעם אחת במקרא במובן זה.
מידע נוסף[עריכה]
- המילה המקראית מועדה ”אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה “ (יהושע כ, פסוק ט) על פי הפרשנים היא שם (תופעה) שנגזר ממוּעָד.
מילים נרדפות[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: מועדים