מועד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png לערך העוסק בפועל מועד -מט ליפול; ראו צורת עבר מעד.

מוֹעֵד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מועד
הגייה* moed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ע־ד
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות מוֹעֲדִים, מוֹעַדוֹת. נ"ר מוֹעֲדֵי⁻
  1. זמן מוגדר. עיתוי.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְֿדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵֿין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹֿת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים“ (בראשית א, פסוק יד)
    • ”אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת“ (בראשית יז, פסוק כא)
    • ”וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה“ (שמות יג, פסוק י)
  2. [יהדות] חג.
  3. [יהדות] שמו של השני מששת סדרי המשנה.
  4. לשון המקרא מקום מזומן לפגישה.
    • ”לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה“ (שמות ל, פסוק לו)

גיזרון[עריכה]

  • השורש י־ע־ד מורה על מיקוד בזמן וגם על יחדות למקום יחד. בכך תואם לשורש ז־מ־ן במובנים זמן וזימן.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מועדים

מוּעָד א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ו־ד
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת
  1. לשון חז"ל שהזהירו אותו שלא לעשות רע, שיש לו כבר תקדים בעשיית נזקים. שידוע שעלול להזיק.

גיזרון[עריכה]

  • מן (העיד) הועד שבמקרא ”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ“ (שמות כא, פסוק כט)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

מוּעָד ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ע־ד
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת
  1. לשון המקרא מזומן
    • ”וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל“ (ירמיהו כד, פסוק א)
  2. מכוון
    • אן מועדות פניך?

גיזרון[עריכה]

  • מן יוּעַד נמצא פעם אחת במקרא במובן זה.

מידע נוסף[עריכה]

  • המילה המקראית מועדה ”אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה “ (יהושע כ, פסוק ט) על פי הפרשנים היא שם (תופעה) שנגזר ממוּעָד.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]