מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בפועל מועד -מט ליפול; ראו צורת עבר מעד. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מועד |
| הגייה* | moed |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ע־ד |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | מוֹעֲדִים, מוֹעַדוֹת. נ"ר מוֹעֲדֵי⁻ |
- זמן מוגדר. עיתוי.
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְֿדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵֿין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹֿת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים“ (בראשית א, פסוק יד)
- ”אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת“ (בראשית יז, פסוק כא)
- ”וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה“ (שמות יג, פסוק י)
- [יהדות] חג.
- לשון המקרא מקום מזומן לפגישה.
- ”...לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.“ (שמות ל, פסוק לו)
- השורש י־ע־ד מורה על מיקוד בזמן וגם על יחדות למקום יחד. בכך תואם לשורש ז־מ־ן במובנים זמן וזימן.
- יתכן שקשור לסורית: סורית: ܥܹܐܕ݂ܵܐ (עֵאדָא) - חג (ומשם לערבית عِيد (עַיִד)). השוו גם געז: ዕዋዴ (עֵוָדֶ) - מעגל, מחזור. ערבית: عَادَ (עַאדַ) - לשוב, לחזור (השוו עוד).
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ו־ד ב |
| דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
| נטיות | נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת |
- לשון חז"ל שהזהירו אותו שלא לעשות רע, שיש לו כבר תקדים בעשיית נזקים. שידוע שעלול להזיק.
- מן (העיד) הועד שבמקרא ”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ“ (שמות כא, פסוק כט)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | י־ע־ד |
| דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
| נטיות | נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת |
- לשון המקרא מזומן
- ”וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל“ (ירמיהו כד, פסוק א)
- מכוון
- מן יוּעַד נמצא פעם אחת במקרא במובן זה.
- המילה המקראית מועדה ”אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה “ (יהושע כ, פסוק ט) על פי הפרשנים היא שם (תופעה) שנגזר ממוּעָד.
ערך בוויקיפדיה: מועדים