ישׁב (שורש)
מראה
השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים
[עריכה]| י־שׁ־ב | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | יָשַׁב | יוֹשֵׁב | יֵשֵׁב | שֵׁב | לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב |
| נִפְעַל | נוֹשַׁב | נוֹשָׁב | יִוָּשֵׁב | הִוָּשֵׁב | לְהִוָּשֵׁב |
| הִפְעִיל | הוֹשִׁיב | מוֹשִׁיב | יוֹשִׁיב | הוֹשֵׁב | לְהוֹשִׁיב |
| הֻפְעַל | הוּשַׁב | מוּשַׁב | יוּשַׁב | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | יִשֵּׁב | מְיַשֵּׁב | יְיַשֵּׁב | יַשֵּׁב | לְיַשֵּׁב |
| פֻּעַל | יֻשַּׁב | מְיֻשַּׁב | יְיֻשַּׁב | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְיַשֵּׁב | מִתְיַשֵּׁב | יִתְיַשֵּׁב | הִתְיַשֵּׁב | לְהִתְיַשֵּׁב |