לדלג לתוכן

שבע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: שֹׂבַע.

שֶׁבַע

[עריכה]
מספרים
7
גימטריה ז'
ערבית ٧
רומית VII
מורס
--...
ברייל ?
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000
  1. (יש לשכתב פירוש זה): המספר 7. המספר הסודר השמיני, המספר הטבעי שאחרי 6 ולפני 8.
    בגימטריה: ז'
    בספרות רומיות-VII.
    • ”מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח־לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.“ (בראשית ז, פסוק ב)
    • ”וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים – שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.“ (ויקרא כה, פסוק ח)
    • ”וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר; הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע־פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק י)
    • ”וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר – לַחְמֵנוּ נֹאכֵל, וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ; רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ, אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ.“ (ישעיהו ד, פסוק א)
    • ”...וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ – שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ.“ (זכריה ד, פסוק ב)
    • ”וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי־צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד־בָּקָר...“ (איוב א, פסוקים בג)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות; כגון – אכדית: sebet , ארמית: ܫܒܥܐ (שִׁבְעָא‎), ערבית: سَبْعَة‎ (סַבְעָה), געז: säbʿätu) ሰብዐቱ)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • איטלקית: sette‏‏‏‏
  • אינדונזית: tujuh‏‏‏‏
  • אירית: seacht‏‏‏‏
  • אנגלית: seven‏‏‏‏
  • אספרנטו: sep‏‏‏‏
  • ארמית: שְׁבַע
  • ארמנית: յոթ‏‏‏‏ (תעתיק: yotʿ)
  • גרוזינית: შვიდი‏‏‏‏ (תעתיק: švidi)
  • גרמנית: sieben‏‏‏‏
  • הודית: सत‏‏‏‏ (תעתיק: sat)
  • הולנדית: zeven‏‏‏‏
  • הונגרית: hét‏‏‏‏
  • וייטנמית: bảy‏‏‏‏
  • טגלית: pito‏‏‏‏
  • טורקית: yedi‏‏‏‏
  • יוונית: επτά‏‏‏‏ (תעתיק: eptá)
  • יידיש: זיבן‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: shichi, nana)
  • כורדית: heft‏‏‏‏
  • לטינית: septem‏‏‏‏
  • מלאית: tujuh‏, pitu‏, sapta
  • מלטית: sebgħa‏‏‏‏
  • נורווגית: sju‏, syv‏‏‏‏
  • סווהילית: saba‏‏‏‏
  • סנסקירית: सप्तन्‏‏‏‏ (תעתיק: saptan)
  • ספרדית: siete‏‏‏‏
  • ערבית: سبعة‏‏‏‏ (תעתיק: סַבְעָה)
  • פולנית: siedem‏‏‏‏
  • פורטוגלית: sete‏‏‏‏
  • פינית: seitsemän‏‏‏‏
  • פרסית: هفت‎‏‏‏‏ (תעתיק: הַפְט)
  • צ'כית: sedm‏‏‏‏
  • צרפתית: sept‏‏‏‏
  • קוריאנית: 일곱‏‏‏‏ (תעתיק: ilgop)
‏‏‏‏ (תעתיק: chil)
  • רומנית: șapte‏‏‏‏
  • רוסית: семь‏‏‏‏ (תעתיק: semʹ)
  • שוודית: sju‏‏‏‏
  • תאילנדית: เจ็ด‏‏‏‏ (תעתיק: jèt)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שבע

שִֹבֵּעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיבע
שורש וגזרה שֹ־ב־ע
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] סיפק מזון כדי כל הצורך

גיזרון

[עריכה]

המילה מופיעה פעם אחת במקרא

פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים כרגע בבדיקה. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה.

מילים נרדפות

[עריכה]

שָׂבֵעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבע
הגייה* savea
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׂ־ב־ע
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ שְֹבֵעִים נ׳ שְֹבֵעָה
  1. (יש לשכתב פירוש זה): אינו צריך או אינו תאב לאכול,מפני שכבר אכל מספיק שגופו יחוש שאינו צריך עוד.
    • ”יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים; וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל-יִפָּקֶד רָע.“ (משלי יט, פסוק כג)
    • ”נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל-מַר מָתוֹק.“ (משלי כז, פסוק ז)
    • ”אָדָם יְלוּד אִשָּׁה; קְצַר יָמִים וּשְׂבַע-רֹגֶז.“ (איוב יד, פסוק א)
    • ”וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.“ (איוב מב, פסוק יז)
    • איני צריך לאכול, אני שבע
    • אי אפשר לזרוק כלום לפח כי הפח שבע.

גזרון

[עריכה]
  • מצרית - (בהגיית: שָׁבּו šꜣbw / שְׁבֹּּּע - šb.w בהוראת: מנה עיקרית בארוחה) . אכדית (שֶׁבּעֻ šebû) . אוגריתית (שׁבּע, ‘šb) . ארמית - סֽבַע . אתיופית - (שעּ'בּא, ṣagba)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

שָׂבַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שבע
שורש וגזרה שׂ־ב־ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. בא על סיפוקו.
    • ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.“ (דברים ח, פסוק י)
    • ”לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי.“ (ישעיהו א, פסוק יא)
    • ”וַתַּרְבִּי אֶת-תַּזְנוּתֵךְ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם-בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ.“ (יחזקאל טז, פסוק כט)
    • ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.“ (תהלים עח, פסוק כט)
    • ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.“ (קהלת א, פסוק ח)
    • אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף; וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.“ (קהלת ה, פסוק ט)
    • המתעמלות תשבענה לאחר ארוחתן.

גזרון

[עריכה]
  • מן שומרית 2000 לפנה"ס - (נִנ-שָֹבָּע, Nin-saba) - היא אלת הדגן.
  • באכדית "נִשְבֻּ", היא כבר מילה פיוטית המגדירה את הדגן - עצמו.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • לצד הניקוד "שָׂבַעְתְּ", גם הניקוד "שָׂבַעַתְּ" מותר.

ראו גם

[עריכה]