שבע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: שֹׂבַע.

שֶׁבַע[עריכה]

מספרים
7
גימטריה ז'
ערבית ٧
רומית VII
מורס
--...
ברייל ?
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000
  1. המספר 7. המספר הסודר השמיני, שווה לקבוצה {0, 1, 2, 3, 4, 5, 6}; המספר הטבעי שאחרי 6 ולפני 8.
    בגימטריה: ז'
    בספרות רומיות-VII.
    • "שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ
      שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ
      שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא" (𐤊 מי יודע)
    • יש שִׁבְעָה ימים בשבוע.

גזרון[עריכה]

  • מן המקרא . תבנית ש-ב-ע, מופיעה גם בשפות שמיות קדומות ובלשונות מזרח - אפרושמיות אחרות כגון - מואבית : שׁבעת .
  • מצרית קדומה: ספֲ'-ח sfḫ . לקמן, (𐤊) הרוגליף :
Z1 Z1 Z1 Z1
Z1 Z1 Z1
וגם "מילולית": סֶ-פְ-ח-אוֹ
z
f
xw

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: seven‏‏‏‏

שֶׁבַע ב[עריכה]

  1. בצירוף יחיד: שייך לשבועה
    • ”עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם“ (בראשית כא, פסוק לא)

צירופים[עריכה]

שִֹבֵּעַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיבע
שורש וגזרה שֹ־ב־ע
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] סיפק מזון כדי כל הצורך

גיזרון[עריכה]

המילה מופיעה פעם אחת במקרא

Lens lente francesco ro r.svg
פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים כרגע בבדיקה. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה.

מילים נרדפות[עריכה]

שָׂבֵעַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבע
הגייה* save'a
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׂ־ב־ע
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ שְֹבֵעִים נ׳ שְֹבֵעָה
  1. (יש לשכתב פירוש זה): אינו צריך או אינו תאב לאכול,מפני שכבר אכל מספיק שגופו יחוש שאינו צריך עוד.
    • ”יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים; וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל-יִפָּקֶד רָע.“ (משלי יט, פסוק כג)
    • ”נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל-מַר מָתוֹק.“ (משלי כז, פסוק ז)
    • ”אָדָם יְלוּד אִשָּׁה; קְצַר יָמִים וּשְׂבַע-רֹגֶז.“ (איוב יד, פסוק א)
    • ”וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.“ (איוב מב, פסוק יז)
    • איני צריך לאכול, אני שבע
    • אי אפשר לזרוק כלום לפח כי הפח שבע.

גזרון[עריכה]

  • מצרית קדומה - (שְׁבֹּּּע, šb.w) . אכדית (שֶׁבּעֻ šebû) . אוגריתית (שׁבּע, ‘šb) . ארמית - סֽבַע . אתיופית - (שעּ'בּא, ṣagba)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

שָׂבַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שבע
שורש וגזרה שׂ־ב־ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. בא על סיפוקו.
    • ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.“ (דברים ח, פסוק י)
    • ”לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי.“ (ישעיהו א, פסוק יא)
    • ”וַתַּרְבִּי אֶת-תַּזְנוּתֵךְ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם-בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ.“ (יחזקאל טז, פסוק כט)
    • ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.“ (תהלים עח, פסוק כט)
    • ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.“ (קהלת א, פסוק ח)
    • המתעמלות תשבענה לאחר ארוחתן.

גזרון[עריכה]

  • מן שומרית 2000 לפנה"ס - (נִנ-שָֹבָּע, Nin-saba) - היא אלת הדגן.
  • באכדית "נִשְבֻּ", היא כבר מילה פיוטית המגדירה את הדגן - עצמו.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • לצד הניקוד "שָׂבַעְתְּ", גם הניקוד "שָׂבַעַתְּ" מותר.

ראו גם[עריכה]