מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 יש להוסיף לדף זה את הערך: שֹׂבַע. |
- (יש לשכתב פירוש זה): המספר 7. המספר הסודר השמיני, המספר הטבעי שאחרי 6 ולפני 8.
בגימטריה: ז'
בספרות רומיות-VII.
- ”מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח־לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.“ (בראשית ז, פסוק ב)
- ”וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים – שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.“ (ויקרא כה, פסוק ח)
- ”וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר; הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע־פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק י)
- ”וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר – לַחְמֵנוּ נֹאכֵל, וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ; רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ, אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ.“ (ישעיהו ד, פסוק א)
- ”...וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ – שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ.“ (זכריה ד, פסוק ב)
- ”וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי־צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד־בָּקָר...“ (איוב א, פסוקים ב–ג)
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות; כגון – אכדית: sebet , ארמית: ܫܒܥܐ (שִׁבְעָא), ערבית: سَبْعَة (סַבְעָה), געז: säbʿätu) ሰብዐቱ)
- 칠 (תעתיק: chil)
- רומנית: șapte
- רוסית: семь (תעתיק: semʹ)
- שוודית: sju
- תאילנדית: เจ็ด (תעתיק: jèt)
 ערך בוויקיפדיה: שבע |
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | שיבע |
| שורש וגזרה | שֹ־ב־ע |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא [לא בשימוש] סיפק מזון כדי כל הצורך
המילה מופיעה פעם אחת במקרא
 |
פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים כרגע בבדיקה. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שבע |
| הגייה* | savea |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ב־ע |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ שְֹבֵעִים נ׳ שְֹבֵעָה |
- (יש לשכתב פירוש זה): אינו צריך או אינו תאב לאכול,מפני שכבר אכל מספיק שגופו יחוש שאינו צריך עוד.
- ”יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים; וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל-יִפָּקֶד רָע.“ (משלי יט, פסוק כג)
- ”נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל-מַר מָתוֹק.“ (משלי כז, פסוק ז)
- ”אָדָם יְלוּד אִשָּׁה; קְצַר יָמִים וּשְׂבַע-רֹגֶז.“ (איוב יד, פסוק א)
- ”וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.“ (איוב מב, פסוק יז)
- איני צריך לאכול, אני שבע
- אי אפשר לזרוק כלום לפח כי הפח שבע.
- מצרית - (בהגיית: שָׁבּו šꜣbw / שְׁבֹּּּע - šb.w בהוראת: מנה עיקרית בארוחה) . אכדית (שֶׁבּעֻ šebû) . אוגריתית (שׁבּע, ‘šb) . ארמית - סֽבַע . אתיופית - (שעּ'בּא, ṣagba)
- בא על סיפוקו.
- ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.“ (דברים ח, פסוק י)
- ”לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי.“ (ישעיהו א, פסוק יא)
- ”וַתַּרְבִּי אֶת-תַּזְנוּתֵךְ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם-בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ.“ (יחזקאל טז, פסוק כט)
- ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.“ (תהלים עח, פסוק כט)
- ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.“ (קהלת א, פסוק ח)
- ”אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף; וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.“ (קהלת ה, פסוק ט)
- המתעמלות תשבענה לאחר ארוחתן.
- מן שומרית 2000 לפנה"ס - (נִנ-שָֹבָּע, Nin-saba) - היא אלת הדגן.
- באכדית "נִשְבֻּ", היא כבר מילה פיוטית המגדירה את הדגן - עצמו.
- לצד הניקוד "שָׂבַעְתְּ", גם הניקוד "שָׂבַעַתְּ" מותר.
ערך בוויקיפדיה: שבע