נושב

ערך זה עוסק בפועל בעבר ותואר. לערך העוסק בפועל בהווה נוֹשֵׁב; ראו צורת עבר נשב.

נוֹשַׁב

שֻׁכַּן, הוּבְאוּ אֶלָיו אֲנָשִׁים לָגוּר וְלִחְיוֹת בּוֹ.
- "...מִנְזָרִים, גַּל מַצֵּבָה/ כִּפּוֹת-טִיט עַל בָּיִת./ מוֹשָׁבָה לֹא-נוֹשָׁבָה/ זַיִת אֵצֶל זָיִת....." הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, שאול טשרניחובסקי
- ”וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם, כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה; וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים, וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה“ (יחזקאל לו, פסוק י)
- ”כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה [...] אִם-לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר, עָרִים לֹא נוֹשָׁבוּ“ (ירמיהו כב, פסוק ו)

במקרא לרוב בהווה. שורשים מקבילים לשורש יש"ב העברי גם בערבית, אכדית וארמית (ראה ישב).

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	במקרא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נושב
הגייה^*	noshav
חלק דיבר	שם־תואר
מין
שורש	י־ש־ב
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	נ': נוֹשֶׁבֶת אוֹ נוֹשָׁבָה, ר"נ: נוֹשָׁבוֹת, ר"ז: נוֹשָׁבִים

מָקוֹם מְיֻשָּׁב וּמְאֻכְלָס בְּאָדָם.
- ”הִוָּסְרִי יְרוּשָׁלִַם [...] פֶּן אֲשִׂימֵךְ שְׁמָמָה, אֶרֶץ לוֹא נוֹשָׁבָה“ (ירמיהו ו, פסוק ח)
- "...ואךְ לעתים רחוקות יטרוף שֶׂה מהעֵדר במקומות נוֹשָׁבִים..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", פרק א'

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	במקרא