לדלג לתוכן

משנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִשְׁנֶה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משנה
הגייה* mishne
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות נ׳ מִשְׁנָה, מִשְׁנַת־; ר׳ מִשְׁנִים, מִשְׁנֵי־; מִשְׁנֵה־
  1. שנוסף על אחד והוא שני במספר.
    • ”וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם“ (בראשית מג, פסוק טו)
    • ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם“ (שמות טז, פסוק ה)
    • ” וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם“ (דברים יז, פסוק יח)
    • ”תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ“ (ישעיהו סא, פסוק ז)
    • הנימוקים שהשמיע הדובר נותנים משנה תוקף להחלטת הוועדה.
  2. שנוסף על העיקרי ושני לו בחשיבותו; בדר"כ תפקיד.
    • ”וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה (שמואל א׳ כג, פסוק יז)
    • ”וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יח)
    • ”כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים“ (אסתר י, פסוק ג)
    • ”וְיוֹאֵל בֶּן זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם וִיהוּדָה בֶן הַסְּנוּאָה עַל הָעִיר מִשְׁנֶה (נחמיה יא, פסוק ט)
    • ”וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיָּמָת“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק כד)
    • לִפְנֵי שְׁמֻנְתָּה לְנְגִידָה הָיְתָה כַּרְמִית פוֹגֶל הַמִּשְׁנָה לְנְגִיד בַּנְק יִשְֹרָאֵל.
  3. שער בהר הבית
    • ”וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן [...] אֶל חֻלְדָּה־הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן־תִּקְוָה בֶּן־חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים; וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַ͏ִם בַּמִּשְׁנֶה...“ (מלכים ב׳ כב, פסוק יד)
    • ”וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם־יהוה; קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים, וִילָלָה מִן־הַמִּשְׁנֶה, וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת“ (צפניה א, פסוק י)

גיזרון

[עריכה]
  • שורש ש־נ־ה 'עשה שנית', שניים '2', שני.
  • מצוי במגילת הנחושת בצירוף: "משנה-הכתב", ובהוראת עותק,טיוטא
  • (3) לפי התרגום לשון מִשְׁנָה מקום שבו שנו ולמדו תורה. דיעה נוספת גורסת כי שער בשם "המשנה" אינו נזכר לא במקרא ולא בספרות שלאחריה אך אפשר היה להקיש על קיומו מתוך דברי הנביא צפניה לעיל: "מה דגים שער — אף 'משנה' שער", מה גם ששערים אלה נקראו במפורש על שמה של חולדה הנביאה שישבה במשנה - שערי חולדה [1].
  • (3) ”במזרח, שער ניקנור, ושני פשפשין היו לו,אחד בימינו ואחד בשמאלו.ושניים במערב שלא היה להם שם (משנה, מסכת שקליםפרק ו, משנה ג)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

מִשְׁנָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משנה
הגייה* mishna
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־נ־י/ה ב
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות מִשְׁנַת־, ר׳ מִשְׁנָיוֹת, מִשְׁנוֹת־
  1. קובץ הלכות אשר נחתם בסוף ימי התנאים על ידי רבי יהודה ואנשי דורו, הכולל את התורה שבעל פה.
    • ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד...“ (משנה, מסכת אבותפרק ה, משנה כא)
    • ”יש לשער שהמשנה בתוספתא היא גם כן משנה באמת והיא קדומה ביותר, על כל פנים מכל התורה שעברה לידינו היא קדומה ביותר“ (על האגדה II, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
  2. בהשאלה: עקרון מנחה.

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
ששת סדרי המשנה
סדר זרעים | סדר מועד | סדר נשים | סדר נזיקין | סדר קדשים | סדר טהרות


קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: משנה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: משנה

מְשֻׁנֶּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משונה
הגייה* meshune
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־נ־י/ה א
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְשֻׁנָּה, ר׳ מְשֻׁנִּים, נ"ר מְשֻׁנּוֹת
  1. שאינו כפי שהוא אמור להיות.

גיזרון

[עריכה]
  • בינוני סביל מן שינה המקראי.
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במשנה, במשנה לעיל, ופעם אחת בלבד במקרא, בארמית, בפסוק הבא: ”...וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן-כָּל-חֵיוָתָא דִּי קָדָמַהּ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ.“ (דניאל ז, פסוק ז)

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש שׁנה א

השורש שׁ־נ־ה א הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ש־נ־ה א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁנָה שׁוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: שָׁנוּי)

יִשְׁנֶה שְׁנֵה לִשְׁנוֹת
נִפְעַל נִשְׁנָה נִשְׁנֶה יִשָּׁנֶה הִשָּׁנֵה לְהִשָּׁנוֹת
הִפְעִיל הִשְׁנָה מַשְׁנֶה יַשְׁנֶה הַשְׁנֵה לְהַשְׁנוֹת
הֻפְעַל הֻשְׁנָה מֻשְׁנֶה יֻשְׁנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁנָּה מְשַׁנֶּה יְשַׁנֶּה שַׁנֵּה לְשַׁנּוֹת
פֻּעַל שֻׁנָּה מְשֻׁנֶּה יְשֻׁנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּנָּה, נִשְׁתַּנָּה מִשְׁתַּנֶּה יִשְׁתַּנֶּה הִשְׁתַּנֵּה לְהִשְׁתַּנוֹת
  1. גבריאל ברקאי ואלי שילר,אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל,ירושלים,תשנ"ט - 1999,עמוד: 145