מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משנה
הגייה * mishne
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות נ׳ מִשְׁנָה, מִשְׁנַת־; ר׳ מִשְׁנִים, מִשְׁנֵי־; מִשְׁנֵה־
שנוסף על אחד והוא שני במספר.
”וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם“ (בראשית מג , פסוק טו ) ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם“ (שמות טז , פסוק ה ) ” וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם“ (דברים יז , פסוק יח ) ”תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ“ (ישעיהו סא , פסוק ז ) הנימוקים שהשמיע הדובר נותנים משנה תוקף להחלטת הוועדה.
שנוסף על העיקרי ושני לו בחשיבותו; בדר"כ תפקיד.
”וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה “ (שמואל א׳ כג , פסוק יז ) ”וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף“ (מלכים ב׳ כה , פסוק יח ) ”כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים“ (אסתר י , פסוק ג ) ”וְיוֹאֵל בֶּן זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם וִיהוּדָה בֶן הַסְּנוּאָה עַל הָעִיר מִשְׁנֶה “ (נחמיה יא , פסוק ט ) ”וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת“ (דברי הימים ב׳ לה , פסוק כד ) לִפְנֵי שְׁמֻנְתָּה לְנְגִידָה הָיְתָה כַּרְמִית פוֹגֶל הַמִּשְׁנָה לְנְגִיד בַּנְק יִשְֹרָאֵל.
שער בהר הבית
”וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן [...] אֶל חֻלְדָּה־הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן־תִּקְוָה בֶּן־חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים; וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַ͏ִם בַּמִּשְׁנֶה ...“ (מלכים ב׳ כב , פסוק יד ) ”וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם־יהוה; קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים, וִילָלָה מִן־הַמִּשְׁנֶה , וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת“ (צפניה א , פסוק י ) שורש ש־נ־ה 'עשה שנית', שניים '2', שני .
מצוי במגילת הנחושת בצירוף: "משנה-הכתב", ובהוראת עותק ,טיוטא
(3) לפי התרגום לשון מִשְׁנָה מקום שבו שנו ולמדו תורה. דיעה נוספת גורסת כי שער בשם "המשנה" אינו נזכר לא במקרא ולא בספרות שלאחריה אך אפשר היה להקיש על קיומו מתוך דברי הנביא צפניה לעיל: "מה דגים שער — אף 'משנה' שער", מה גם ששערים אלה נקראו במפורש על שמה של חולדה הנביאה שישבה במשנה - שערי חולדה [ 1]
(3) ”במזרח, שער ניקנור, ושני פשפשין היו לו,אחד בימינו ואחד בשמאלו.ושניים במערב שלא היה להם שם “ (משנה, מסכת שקלים – פרק ו, משנה ג )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משנה
הגייה * mishna
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־נ־י/ה ב
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות מִשְׁנַת־, ר׳ מִשְׁנָיוֹת, מִשְׁנוֹת־
קובץ הלכות אשר נחתם בסוף ימי התנאים על ידי רבי יהודה ואנשי דורו, הכולל את התורה שבעל פה .
”הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה , בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כא ) ”יש לשער שהמשנה בתוספתא היא גם כן משנה באמת והיא קדומה ביותר, על כל פנים מכל התורה שעברה לידינו היא קדומה ביותר“ (על האגדה II ח"נ ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) בהשאלה: עקרון מנחה .
ערך בוויקיפדיה:
משנה טקסט בוויקיטקסט:
משנה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משונה
הגייה * meshune
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־נ־י/ה א
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְשֻׁנָּה, ר׳ מְשֻׁנִּים, נ"ר מְשֻׁנּוֹת
שאינו כפי שהוא אמור להיות.
בינוני סביל מן שינה המקראי.
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במשנה, במשנה לעיל, ופעם אחת בלבד במקרא, בארמית, בפסוק הבא: ”...וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן-כָּל-חֵיוָתָא דִּי קָדָמַהּ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ.“ (דניאל ז , פסוק ז )
↑ גבריאל ברקאי ואלי שילר,אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל,ירושלים,תשנ"ט - 1999,עמוד: 145
ערך בוויקיפדיה: משנה
טקסט בוויקיטקסט: משנה