שבות

לערך העוסק בצורת המקור של הפועל ש־ב־י וציווי לש־ב־ת שְׁבוֹת; ראו הפועל בעבר שבה ושבת.

שְׁבוּת א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבות
הגייה*	shvut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ו־ב
דרך תצורה	משקל קַטְלוּת
נטיות	ר׳ אין נ"י שְׁבוּתוֹ שְׁבוּתָהּ שְׁבוּתְךָ שְׁבוּתֵךְ שְׁבוּּתֵנוּ שְׁבוּתְכֶם

1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): מה ששב.

   • ”גַּם-זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל-זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים.“ (ירמיהו לג, פסוק כו)
   • ”וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל-אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה.“ (יחזקאל כט, פסוק יד)

גיזרון

• מילה מקראית לפעמים גם שְׁבִית (שובה ה' את שביתינו)

צירופים

• חוק השבות

מילים נרדפות

• תשובה
• שִׁיבָה

שְׁבוּת ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין	נקבה
שורש	ש־ב־ת
דרך תצורה	משקל קְטוּל
נטיות	ר׳ אין נס׳ אין

1. לשון חז"ל איסור מלאכה בשבת או מועד שאינו כתוב בתורה ונאסר מציווי חכמים.

   • ”אילו הן משם שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ד, הלכה ד)
   • ”השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת אף אתה אל תתמה על אלו שאף על פי שהן מצוה והן משום שבות לא ידחו את השבת“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ו, משנה ב)

גיזרון

• לשון חז"ל משורש מקראי שבת.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שבות