הושענא רבה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (רַבָּא)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הושענא רבה |
| הגייה* | hosha׳na raba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ש־ע; ר־ב־ב |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- היום השביעי של חג הסוכות.
- בהושענא רבה חובטים את הערבות.
גיזרון[עריכה]
- ביום זה מצוטט במידה רבה הפסוק: ”אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא; אָנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּא.“ (תהלים קיח, פסוק כה) הצירוף נהגה כמילה אחת: הוֹשַׁע־נָא.
- בלשון התלמוד ופזורת בני דודינו (מצד האם) התימנים שַׁענָה, שַׁעְנוֹת הן לולבי-סוכות או שלושת המינים האגודים בלולב, ומוסר בן יהודה שבימי בית שני הלולב ובפרט הערבה קְרּויִין היו - 'הושענה'.בלשון געז - הושֶֹאנא hosenna - ሆሳዕና, במשמעות - "(כָּפּוֹת) דקלים של יום ראשון" . ובערבית - שאענין شعانين היא מילה מִין תּוֹך הצירוף הערבי אַחַדֻ שוּעֲאְּנִנָא أحد الشعانين הוא יום ראשון של הדקלים כחג נוצרי. ובפי מוסלמי תימן 'שענינא' הם אתרוגי-נענוע קטנים (להבדיל מן הגדולים שנועדו למאכל) התיבה היתה נפוצה עד שבעבר היה אדם שואל חברו 'שְׁעְַננְְתְּ' ? בהוראת - "הַנִעַנַתּ כבר לולב"? במדרש גדול מסופר על רבי יהודה ביר אלעאי שעברה לידו כלה בו בשעה שהוא מרביץ שיעור תורה ואז החל הוא לשענן בלולבו עד שעברה הכלה מלפניו [1].
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: Hoshana Rabbah
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: הושענא רבה |
 חגים ומועדים דתיים: שבת | ראש חודש | ראש השנה (יום תרועה) | צום גדליה | עשרת ימי תשובה | יום הכפורים | סוכות | הושענא רבה | שמיני עצרת | חנוכה | עשרה בטבת | ט"ו בשבט | תענית אסתר | פורים | פסח | ספירת העומר | ל"ג בעומר | שבועות | י"ז בתמוז | ימי בין המצרים | תשעה באב | ט"ו באב חגים ומועדים לאומיים: יום הזיכרון לשואה ולגבורה | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | יום העצמאות | יום הרצל | יום ירושלים | יום השואה |
- ↑ (𐤀𐤓𐤍 𐤊𐤄𐤍 𐤋𐤔𐤋𐤈𐤅𐤍)