מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צהוב
|
| הגייה* |
tsahov
|
| חלק דיבר |
שם־תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־ה־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֹל
|
| נטיות |
נ׳ צְהֻבָּה; ר׳ צְהֻבִּים
|
- לשון המקרא צבע בעל אורך גל של בערך 570–580 ננומטר. אורך הגל שבין כתום לירוק בספקטרום של אור נראה, כצבע הזהב.
- וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן (ויקרא יג ל)
- ומטמאין בשיער צהב דק שמראיו כתבנית הזהב. (תוספתא נגעים, פרק א)
- צבעו של הלימון הוא צהוב.
- [סלנג] רכילותי, העוסק בשמועות על ידוענים.
- לאחרונה התחילה מהדורת החדשות לעסוק בתכנים צהובים כדי להעלות את הרייטינג.
- [סלנג] סיני, בן הגזע המונגולי.
- בתנ"ך רק בויקרא פרק יג. קרוב לזהב.
- בגמרא נהגו להבדיל בין הצבע הזהוב לצהוב ”מאימתי התורים כשרים למשיזהיבו,מאימתי בני יונה פסולין משיצהיבו“ (בבלי, מסכת חולין – דף כב, עמוד ב) ;
- בלשונות שמיות קדומות אין הבחנה לשונית בין ירוק לצהוב הקרוי באכדית וַוֲארְקּ warḳ .אוגריתית,ופלמירית ירק yrḳ . סורית יוּרַאק yūrāḳ . ערבית צהיבַּא صَﻩِبَ כפועל, בהוראת - 'לצבוע בצבע חום-אדמדם'.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: צהוב |
- לשון חז"ל רָב, שנא, היה ביחסי איבה, היה עוין.
- משל לשני כלבים שהיו בעדר והיו צהובין זה לזה, בא זאב על האחד, אמר האחד: אם איני עוזרו - היום הורג אותו, ולמחר בא עלי. (סנהדרין קה א)
- וכן איש שהיה צהוב עם אשתו ומשלחה מביתו והיה אהרן הולך אצלו ואומר לו בני למה צהבת עם אשתך. (אבות דרבי נתן, פרק כד)
- לשון חז"ל התבהר (פנים, משמחה או משביעות רצון) הבריק (פנים, כסימן לבריאות).
- צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים. (מנחות סח ב)
- לשון חז"ל, רק בהקשר למראה הפנים.
ערך בוויקיפדיה: צהוב