שׁבת (שורש)
מראה
השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | לנוח. להפסיק מלפעול. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים
[עריכה]| שׁ־ב־ת | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | שָׁבַת | שׁוֹבֵת | יִשְׁבֹּת | שְׁבֹת | לִשְׁבֹּת |
| נִפְעַל | נִשְׁבַּת | נִשְׁבָּת | יִשָּׁבֵת | הִשָּׁבֵת | לְהִשָּׁבֵת |
| הִפְעִיל | הִשְׁבִּית | מַשְׁבִּית | יַשְׁבִּית | הַשְׁבֵּת | לְהַשְׁבִּית |
| הֻפְעַל | הֻשְׁבַּת | מֻשְׁבָּת | יֻשְׁבַּת | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |