פרח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פֶּרַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרח
הגייה* perakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּרָחִים; פֶּרַח־, ר׳ פִּרְחֵי־
פרחים בישראל
חלקי הפרח, לחצו להגדלה
  1. איבר בחלק מהצמחים המשמש לרבייה זוויגית.
    • בגינתנו יש פרחים רבים.
    • "פֶּרַח נָתַתִּי לְנוּרִית / קָטָן וְיָפֶה וְכָחֹל / תַּפּוּחַ נָתַתִּי לְנוּרִית / נָתַתִּי הַכֹּל" (דני גיבור, מאת מרים ילן שטקליס)
    • "'הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל' (ישעיהו כז, ו) - תני רב יוסף: אלו תלמידי חכמים שבבבל, שעושין ציצין ופרחים לתורה" (בבלי, מסכת שבתדף קמה, עמוד ב)
    • "וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר יז, פסוק כג)
  2. טירון, מתמחה, אדם החדש במקצוע כלשהו.
    • בכל שנה יש בצה"ל פרחי-טיס מעטים.
    • "כהן ששמש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין אלא פרחי כהונה מוציאין אותו" (משנה סנהדרין ט ו)
  3. [סלנג] בהשאלה: כינוי לאישה יפה.


גיזרון[עריכה]

  1. המילה נגזרה מן הפועל פָּרַח (ראו להלן).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פרח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרחים


השורש פרח
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. פ־ר־ח א - צמיחה ולבלוב.
  2. פ־ר־ח ב - תעופה ובריחה.

פָּרַח א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרח
שורש וגזרה פ־ר־ח א, גזרת השלמים
בניין פָעַל
  1. צמחו בו פרחים.
    • "בלומה פורחת כשושנת העמקים שאין עין הרע שולטת בה" (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
    • נסענו לצפון הארץ כדי לחזות ברקפות פורחות.
    • "שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה/ אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה" ("כלניות", נתן אלתרמן)
    • "כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים" (חבקוק ג, פסוק יז)
    • "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים" (שיר השירים ז, פסוק יג)
  2. בהשאלה: התפתח, הצליח, התקדם.
    • עסקיו של בעל המכולת פרחו מאז בניית הבניינים החדשים.
    • "וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה" (ישעיהו סו, פסוק יד)
    • "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד" (תהלים צב, פסוק ח)
  3. פצעים הופיעו על עור גופו.
    • הנערה לא האמינה שהיא פורחת ביום הצילומים הכיתתיים.
    • "וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ט, פסוק ט)
    • "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת בֹּהַק הוּא פָּרַח בָּעוֹר טָהוֹר הוּא" (ויקרא יג, פסוק לט)
    • "הפורח מן הטמא - טהור. חזרו בו ראשי אברים - טמא, עד שתתמעט בהרתו מכגריס. מן הטהור - טמא. חזרו בו ראשי אברים - טמא, עד שתחזור בהרתו לכמות שהיתה" (משנה נגעים ח א)

גיזרון[עריכה]

  1. מקור הפועל אינו ידוע, אך פעלים מקבילים בעלי משמעות זהה או קרובה נמצאו בארמית גלילית (שבה דיברו תושבי ארץ־ישראל), בסורית, בערבית, באכדית ובמצרית. יש לציין שיש חוקרים הסבורים כי מפועל זה נגזרה המילה אפרוח.
  2. נוצר כחלק מהרחבת משמעותו של פירוש 1.
  3. נוצר ככל הנראה מפירוש 1 תוך הרחבת משמעות ל"פרץ" ול"הופיע פתאום".

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש פרח א
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צמיחה ולבלוב
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ר־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַח פּוֹרֵחַ יִפְרַח פְּרַח לִפְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִפְרִיחַ מַפְרִיחַ יַפְרִיחַ הַפְרַח לְהַפְרִיחַ
הֻפְעַל הֻפְרַח מֻפְרָח יֻפְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]

פָּרַח ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרח
שורש וגזרה פ־ר־ח ב, גזרת השלמים
בניין פָעַל
  1. התעופף, טס, ריחף באוויר.
    • הציפור פרחה ברגע שקרבנו אל העץ.
    • "קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר, או שפרח בין המתות, או שמת אחד מהן - יקח זוג לשני. פרח לבין הקריבות - פסול ופוסל אחד כנגדו, שהגוזל הפורח פסול ופוסל אחד כנגדו" (משנה קנים ב א)
  2. בהשאלה הסתלק, עזב.
    • השוטרים הגיעו אל הבית וגילו כי הפורץ פרח.
    • "'וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו' (ויקרא ז, כ) - מי שטומאה פורחת ממנו, יצא בשר שאין טומאה פורחת ממנו; ואם איתא, הרי טומאה פורחת ממנו על ידי האור?" (בבלי, מסכת זבחיםדף מג, עמוד ב)

גיזרון[עריכה]

  1. הפועל התגלגל אל השפה העברית מן השפה הארמית, שבה לפועל משמעות זהה. יש הסבורים כי מקורו בפועל בָּרַח, אולם לא נמצא לסברות אלו ביסוס. ככל הנראה, הפועל הארמי נגזר מהפועל פָּרַח שלעיל תוך הרחבת משמעות.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: fly‏‏‏‏ (1), float‏‏‏‏ (1), leave‏‏‏‏ (2)

ראו גם[עריכה]


השורש פרח ב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תעופה ובריחה
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המשנה


נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ר־ח ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַח פּוֹרֵחַ יִפְרַח פְּרַח לִפְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִפְרִיחַ מַפְרִיחַ יַפְרִיחַ הַפְרַח לְהַפְרִיחַ
הֻפְעַל הֻפְרַח מֻפְרָח יֻפְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[3]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[4]

פְרֵח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרח
הגייה* frekh
חלק דיבר שם־עצם או שם־תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות נ׳ פְרֵחָה
  1. [סלנג] זכר הפרחה.

גיזרון[עריכה]

  1. גוף זכר לשם שמקורו בגוף נקבה. בדומה לכוסית וכוסון.
  2. מקור הביטוי פרחה הוא בשם המצוי אצל יהודי מרוקו פְרֵיחה (באות פ"ה רפה), ומשמעותו בערבית فَرَح - שמחה משורש פרג', או במשמעות פרגית (אפרוח) גם הוא מאותו השורש של שמחה ובריחה.