מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תחום שבת
הגייה * tkhum shabat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
אזור מחוץ לשכונה או לעיר שהנודד בו אינו עובר על איסור נסיעה בשבת .
”אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, נֶאֱמָנִין לוֹמַר, עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת , שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ה, משנה ה ) ”אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת .“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ד, משנה ב ) ”אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה; הָא כֵיצַד – אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְחוּם שַׁבָּת ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ה, משנה ג ) ”מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. אמר לו – מאיר, חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת .“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טו, עמוד א )
ערך בוויקיפדיה: תחום שבת
טקסט בוויקיטקסט: תחום שבת