תחום שבת

תְּחוּם שַׁבָּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תחום שבת
הגייה*	tchum shabat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־ח־ם; ש־ב־ת
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. אזור מחוץ לעיר שהנודד בו אינו עובר על איסור נסיעה בשבת.

   • ”אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, נֶאֱמָנִין לוֹמַר, עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת, שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ה, משנה ה)
   • ”אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ד, משנה ב)
   • ”אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה; הָא כֵיצַד – אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְחוּם שַׁבָּת; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ה, משנה ג)
   • ”מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. אמר לו – מאיר, חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת.“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טו, עמוד א)

ראו גם

• כרמלית
• רשות הרבים
• שומר שבת
• תחום

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תחום שבת

טקסט בוויקיטקסט: תחום שבת