מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | עונג שבת |
הגייה* | oneg shabat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־נ־ג, שׁ־ב־ת |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | |
- מצוה לשמוח בשבת, לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים.
- ע"פ הנאמר בתנ"ך: "אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר." (ישעיה נח יג)
השורש שׁבת |
השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | לנוח. להפסיק מלפעול. |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
שׁ־ב־ת |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
שָׁבַת |
שׁוֹבֵת |
יִשְׁבֹּת |
שְׁבֹת |
לִשְׁבֹּת |
נִפְעַל |
נִשְׁבַּת |
נִשְׁבָּת |
יִשָּׁבֵת |
הִשָּׁבֵת |
לְהִשָּׁבֵת |
הִפְעִיל |
הִשְׁבִּית |
מַשְׁבִּית |
יַשְׁבִּית |
הַשְׁבֵּת |
לְהַשְׁבִּית |
הֻפְעַל |
הֻשְׁבַּת |
מֻשְׁבָּת |
יֻשְׁבַּת |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|