פורים

פּוּרִים[עריכה]

יום חג יהודי הנָחָג בי"ד שבחודש אדר (ומאז ימי יהושע בִּן־נון, בערים המוקפות חומה נקבע לט"ו באדר) המנציח את הצלת העם היהודי בזמן גלות פרס מידיו של צוררם הוא המן האגגי.
- ראשיתו של מנהג ההתחפשות בפורים בתקופת ימי־הביניים.
- בית־הספר אסר על הבאת נפצים בפורים.
- ”וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם“ (אסתר ט, פסוק כח)
- ”אמר לו: מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים!"“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יז, עמוד ב))

מקור שם החג בתנ"ך: "כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם; עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר" (אסתר ט פסוקים כד ו־כו). עיינו גם בגיזרון של פור.

על־פי סוד, פורים הן ראשי התיבות של פסח וסוכות, ראש השנה, יום הכפורים, מתן תורה.
על־פי סוד, שמו של חג הכיפורים נובע מצירוף של כ' הדימוי ו־פורים, כך שפורים למעשה נחשב ליום "גדול" יותר מיום הכיפורים. למעשה, שני מועדים אלו מנוגדים זה לזה (נשמה - גוף; אכילה לפני - צום לפני, ועוד).