מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אונס
הגייה *
o nes
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־נ־ס
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
אֹנֶס־; ר׳ אֳנָסִים[ 1] , אָנְסֵי־
כפייה , אילוץ בהפעלת כח או באיומים , פעולה שנעשית שלא ברצונו החופשי של העושה.
להגדרה זו אין משפט מדגים . אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו. רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן .
בפרט תקיפה מינית , כפיַּת יחסי מין .
”הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן...“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ו, משנה א )
אונס הוא מעשה פלילי עליו נענשים בשנות מאסר רבות.
חוסר יכולת מצד מישהו לממש את כוונתו בגלל עיכובים שאינם תלויים בו.
”וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס , אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ (פוֹעֲלִים), זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ב, משנה ב )
”נִדְרֵי אֳנָסִים , הִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר, הֲרֵי אִלּוּ נִדְרֵי אֳנָסִין .“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ג )
”הַלִּסְטִים, הֲרֵי זֶה אֹנֶס ; הָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ, הֲרֵי זֶה אֹנֶס ; אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן, אֲבָל אִם הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים אֵינוֹ אֹנֶס .“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ז, משנה ט )
ראו להלן אנס (פעל). הפועל מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. שם העצם אונס מתועד לראשונה בלשון חז"ל.
↑ בדרך־כלל אין משתמשים בצורת הרבים, אלא בצרוף מעשי אונס
כפה על אחר, הכריח באיומים או בהפעלת כח .
”וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת, אֵין אֹנֵס כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ“ (אסתר א , פסוק ח )
תקף מינית, כפה יחסי מין .
”מַה בֵּין אוֹנֵס לַמְפַתֶּה – הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַעַר, וְהַמְפַתֶּה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ג, משנה ד )
”אָנַסְתָּ וּפִתִּיתָ אֶת בִּתִּי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִתִּיתִי.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ה, משנה ד )
מעצרו של הנאשם הוארך מחשש שיאנוס נשים נוספות.
השרש מופיע רק פעמיים במקרא, בספרים המאוחרים. פעם אחת במגילת אסתר: ”וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת, אֵין אֹנֵס “ (אסתר א , פסוק ח ) , ופעם בדניאל, בארמית: ”בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב חַרְטֻמַּיָּא, דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכָל-רָז לָא-אָנֵס לָךְ“ (דניאל ד , פסוק ו ) ["בלטשאצר גדול החרטומים, אשר ידעתי כי רוח אלהים קדושים בך וכל רז אינו אונס אותך"]. השימוש בעברית כנראה מושאל מארמית.
השורש אנס
השורש א־נ־ס הוא שורש מגזרת השלמים .
א־נ־ס
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָנַס
אוֹנֵס
(ב׳ פעוּל: אָנוּס )
יַאֲנֹס
אֲנֹס
לַאֲנֹס
נִפְעַל
נֶאֱנַס
נֶאֱנָס
יֵאָנֵס
הֵאָנֵס
לְהֵאָנֵס
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִנֵּס
מְאַנֵּס
יְאַנֵּס
אַנֵּס
לְאַנֵּס
פֻּעַל
אֻנַּס
מְאֻנָּס
יְאֻנַּס
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אנס
הגייה *
anas
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־נ־ס
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ אַנָּסִים; אַנַּס־, ר׳ אַנָּסֵי־
עברית חדשה מי שתוקף מינית , שמאלץ אחר ליחסי מין .
לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה ):
עברית חדשה לפי הנ"ל.