מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אונס
הגייה *
o nes
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־נ־ס
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
אֹנֶס־; ר׳ אֳנָסִים[1] , אָנְסֵי־
כפייה , אילוץ בהפעלת כח או באיומים , פעולה שנעשית שלא ברצונו החופשי של העושה.
בפרט תקיפה מינית , כפיַּת יחסי מין .
אונס הוא מעשה פלילי עליו נענשים בשנות מאסר רבות.
חוסר יכולת מצד מישהו לממש את כוונתו בגלל עיכובים שאינם תלויים בו.
”נִדְרֵי אֳנָסִים , הִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר, הֲרֵי אִלּוּ נִדְרֵי אֳנָסִין .“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ג )
ראו להלן אנס (פעל). הפועל מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. שם העצם אונס מתועד לראשונה בלשון חז"ל.
מילים נרדפות [ עריכה ]
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ בדרך־כלל אין משתמשים בצורת הרבים, אלא בצרוף מעשי אונס
כפה על אחר, הכריח באיומים או בהפעלת כח .
”וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת, אֵין אֹנֵס כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ“ (אסתר א , פסוק ח )
תקף מינית, כפה יחסי מין .
”מַה בֵּין אוֹנֵס לַמְפַתֶּה – הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַעַר, וְהַמְפַתֶּה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ג, משנה ד )
”אָנַסְתָּ וּפִתִּיתָ אֶת בִּתִּי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִתִּיתִי.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ה, משנה ד )
מעצרו של הנאשם הוארך מחשש שיאנוס נשים נוספות.
השרש מופיע רק פעמיים במקרא, בספרים המאוחרים. פעם אחת במגילת אסתר: ”וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת, אֵין אֹנֵס “ (אסתר א , פסוק ח ) , ופעם בדניאל, בארמית: ”בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב חַרְטֻמַּיָּא, דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכָל-רָז לָא-אָנֵס לָךְ“ (דניאל ד , פסוק ו ) ["בלטשאצר גדול החרטומים, אשר ידעתי כי רוח אלהים קדושים בך וכל רז אינו אונס אותך"]. השימוש בעברית כנראה מושאל מארמית.
השורש אנס
השורש א־נ־ס הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
א־נ־ס
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָנַס
אוֹנֵס
(ב׳ פעוּל: אָנוּס )
יַאֲנֹס
אֲנֹס
לַאֲנֹס
נִפְעַל
נֶאֱנַס
נֶאֱנָס
יֵאָנֵס
הֵאָנֵס
לְהֵאָנֵס
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִנֵּס
מְאַנֵּס
יְאַנֵּס
אַנֵּס
לְאַנֵּס
פֻּעַל
אֻנַּס
מְאֻנָּס
יְאֻנַּס
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אנס
הגייה *
anas
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־נ־ס
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ אַנָּסִים; אַנַּס־, ר׳ אַנָּסֵי־
עברית חדשה מי שתוקף מינית , שמאלץ אחר ליחסי מין .
לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה ):
עברית חדשה לפי הנ"ל.