גנה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גִּנָּה א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גינה |
| הגייה* | gina |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־נ־ן |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ גִּנּוֹת; גִּנַּת־ |
- לשון המקרא כברת אדמה קטנה ופרטית, שבעליה משקיעים בטיפוח יופיה, ומגדלים בה צמחים, פירות וירקות.
- ”כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם.“ (במדבר כד, פסוק ו)
- ”הִכֵּיתִי אֶתְכֶם, בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן--הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, יֹאכַל הַגָּזָם; וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם-יְהוָה“ (עמוס ד, פסוק ט)
- ”וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל-הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן מִשְׁתֶּה--שִׁבְעַת יָמִים: בַּחֲצַר, גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ.“ (אסתר א, פסוק ה)
- ”בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ מִגַּנּוֹתָיו, מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל; וּמִגַּנּוֹת אֲחֵרוֹת, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ה, משנה ז)
- ”גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה! / כָּל צֶמַח בָּהּ צוֹמֵחַ, / כָּל פֶּרַח בָּהּ פּוֹרֵחַ, גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!“ (גִּנָּה לִי, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- אתמול שהיתי עם אבי בגינה ועזרתי לו לנטוע בה עץ מנגו.
גיזרון[עריכה]
- אוגריתית, "גן" 𐎂𐎐 .תיבת גת, (=𐎂𐎚 • gt) מהווה נגזרת אוגריתית של תיבת gintu .
- ארמית -גִנְתָא. ברבים גִינִין, גִיניָּה ראה גם "גַּן". בניב נבטי-ארמי , במערת האיגרות ובמסמכים מימי הממלכה הנבטית השייכים לגבירה יהודייה בשם בבתא מופיע הביטוי "גנת" תמריא" בהוראת-חלקת עצי תמר. ברוב השפות לא קיימת אבחנה בין המונח "גינה" (=חלקת אדמת פרטית ומגודרת) לבין המונח "גן"(=אזור ציבורי רחב ידיים )
- ערבית, ג'הְנַא جَنَّة .
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: גן (נוי) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גנה |
| השורש גנן | ||
|---|---|---|
|
גִּנָּה ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גינה |
| שורש וגזרה | ג־נ־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
- מתח ביקורת שלילית חדה ונוקבת; ציין משהו לגנאי.
- "מי שמגנה את הציור מגנה את הטבע." (לאונרדו דה וינצ'י)
- "אנחנו איננו לא מתיהדים ולא מתנצרים ברוח, אנחנו איננו מגנים שום דת ולא משבחים שום דת, אנחנו אומרים: לא על אמונות ודעות יחיה עם." (לבירור העניין, יוסף חיים ברנר, 1911)
- "סבור אתה שאתה מגנהו ואין אתה אלא משבחהו..." (מדרש הלל)
- [דיפלומטיה] מתח ביקורת באופן רשמי על התנהלות של ארגון או מדינה. הגינוי מסמל חוסר הסכמה וחוסר שביעות רצון חמורים מדרכי הפעולה שננקטו על ידיהם.
- נשיא ארצות הברית, ברק אובאמה, גינה את הפיגוע בנמל התעופה במוסקבה.
גיזרון[עריכה]
- מארמית: גְּנֵי.
- ניתן למצוא את המילה כבר במכילתא דברים, פרק יב, פסוק ב: "הרי הכתוב מגנה את עוברי עבדה זרה".
מילים נרדפות[עריכה]
- ביקר (1, 2)
- גמז (1)
- הוכיח (1, 2)
- השתלח (1)
- לא חסך שבטו (1)
- מתח ביקורת (1, 2)
- ניגח (1)
- קטל (1)
- הרשיע (1)
- קטרג (1)
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
גינוי כביקורת
|
|
גינוי דיפלומטי
ראו גם[עריכה]
גֻּנָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גונה |
| שורש וגזרה | ג־נ־י/ה |
| בניין | פֻּעַל |
- שנמתחה עליו ביקורת שלילית חדה ונוקבת; צוין לגנאי.
- [דיפולמטיה] נמתחה עליו ביקורת באופן רשמי על התנהלותו, בדרך-כלל על ידי ארגון או מדינה. הגינוי מסמל חוסר הסכמה וחוסר שביעות רצון חמורים מדרכי הפעולה שננקטו על ידם.
- הטבח במערכת המכפלה גונה על ידי קהילה הבינלאומית כולה ובראשה מועצת הביטחון של האו"ם.
גיזרון[עריכה]
- צורת הסביל של גִּנָּה.