ציץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צִיץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ציץ
הגייה* tzitz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ו־ץ
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ צִיצִים; צִיץ־, ר׳ צִיצֵי־
  1. תחילת גדילת הפרי בעודו קטן מאוד, מיד בהתגלותו אחר נשירת הפרחים שכיסו עליו.
  2. שמו של תכשיט־זהב שענד הכוהן הגדול בבית המקדש על מצחו.
    • ”וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוה.“ (שמות כח, פסוק לו)
  3. כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ.
    • על הפסוק ”תְּנוּ צִיץ לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.“ (ירמיהו מח, פסוק ט)
    מפרש רש"י: "תְּנוּ צִיץ לְמוֹאָב" - תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ כמו "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת" (במדבר טו, פסוק לט) "וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" (יחזקאל ח, פסוק ג). (רש"י על ירמיהו מ"ח - פסוק ט')
    • "יש ציצין מעכבין את המילה, ויש ציצין שאין מעכבין את המילה. כיצד? אם נשאר מעור הערלה עור החופה רוב גבהה של עטרה - הרי זה ערל כמות שהיה, וזה העור הוא ציץ המעכב; ואם לא נשאר ממנו אלא מעט שאינו חופה רוב גבהה של עטרה - זהו ציץ שאינו מעכב" (רמב"ם הלכות מילה ב ג)

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא.
  • השרש צ־ו־ץ משמעו "הופעה ראשונית", כמו בפעלים צץ, הציץ. צרוף דומה של משמעויות ישנו בשורש נ־ב־ט, ממנו נגזרות נֶבֶט, הביט, בשורש طلع בערבית (המתאר נביטה/יציאה והבטה) ובאחרים.

מידע נוסף[עריכה]

  • מילה השייכת לרובד עברי קדום, נכנסה לשימוש במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת נדודי בני ישראל,והקמת אהל מועד.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: bud‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ציץ


השורש צוץ

השורש צ־ו־ץ הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ו־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָץ צָץ יָצוּץ צוּץ לָצוּץ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵצִיץ מֵצִיץ יָצִיץ הָצֵץ לְהָצִיץ
הֻפְעַל הוּצַץ מוּצָץ יוּצַץ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

צִיֵּץ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צייץ
שורש וגזרה צ־ו־ץ
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל השמיע קול כקול הציפור, שרק.
    • ”א"ר יצחק חלום עומד על כנו צפור מצויץ ויודע על מה מצויץ חמור נוהק ויודע על מה נוהק.“ (קהלת רבה, פרשה א, סימן א)
    • המצפצפים אלו דמצייצין, והמהגים אלו דמנהמין ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תיג
  2. [סלנג] (אינטרנט) העלה רשומה קצרה (בת 140 תווים) ברשת החברתית הנודעת.
  3. בהשאלה (1): השמיע קול קל.
    • ”אמר ליה שמעית ולד דצויץ אפניא דמעלי שבתא ולא אתיליד עד שבתא“ (בבלי, מסכת נידהדף מב, עמוד ב)
    • עשיתי זאת בריש גלי ואף אחד לא העיז לצייץ.
    • אם אשמע שמישהו אפילו יצייץ הוא יוצא מהכיתה עד לסוף השיעור.

גיזרון[עריכה]

  • אונומטופיאה. גזירת פועל מן צְוִיץ.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: tweet‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: טוויטר


השורש צוץ

השורש צ־ו־ץ הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ו־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָץ צָץ יָצוּץ צוּץ לָצוּץ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵצִיץ מֵצִיץ יָצִיץ הָצֵץ לְהָצִיץ
הֻפְעַל הוּצַץ מוּצָץ יוּצַץ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

צִיֵּץ ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צייץ
שורש וגזרה צ־י־ץ
בניין פִּעֵל
  1. הטיל ציצית בבגד.

גיזרון[עריכה]

גזירת פועל מהשורש המקראי במילה צִיץ וציצית.

נגזרות[עריכה]