שוליה
מראה
שׁוּלְיָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שוליה |
| הגייה* | shulya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ שׁוּלְיוֹת; שׁוּלְיַת־, ר׳ שׁוּלְיוֹת־ |

- לשון חז"ל אדם הלומד מקצוע, מלאכה וכו' אצל בעל מקצוע או אצל אומן מקצועי.
- ”עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד אצל רבו כי תניא ההיא בשוליא דנגרי“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קח, עמוד א)
- "זה שנה וחצי שהוא עובד בתור שוליה בדפוס הפועל־הצעיר." ("דבר", 9 בפברואר 1930, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- מארמית: שְׁוַלְיָא, במקור מאכדית: šamallû[1]: מכיוון שהאותיות ו' וּ־מ' נהגות שתיהן בעזרת השפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. החלפה זו ו↔מ בין עברית↔אכדית מתרחשת גם במילים כִּסְלֵו (מאכדית kislīmu), מַרְחֶשְׁוָן (מַרְחֶ+שְׁוָן 'החודש השמיני', מַרְחֶ מאכדית warḫu 'יֶרַח', שְׁוָן מאכדית samāne 'שמונה': שני חילופים ו↔מ).
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: apprentice, trainee