שוליה

שׁוּלְיָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שוליה
הגייה^*	shulya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ שׁוּלְיוֹת; שׁוּלְיַת־, ר׳ שׁוּלְיוֹת־

שוליית אופה

לשון חז"ל אדם הלומד מקצוע, מלאכה וכו' אצל בעל מקצוע או אצל אומן מקצועי.
- ”עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד אצל רבו כי תניא ההיא בשוליא דנגרי“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קח, עמוד א)
- "זה שנה וחצי שהוא עובד בתור שוליה בדפוס הפועל־הצעיר." ("דבר", 9 בפברואר 1930, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

משומרית "sahamallu" בתיווך אכדי (המחליף בהגיית מ'- shawallu" ,('w" שָׁוַואלוּ , ובארמית שאולה-"שְׁוָלְיָא".

ערך בוויקיפדיה: שוליה