מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
יפה
|
| הגייה* |
yafe
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־פ־ה
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
| נטיות |
ר׳ יָפִים; נ׳ יָפָה, נ"ר יָפוֹת; יְפֵה־, ר׳ יְפֵי־
|
- מסב תחושה נעימה לרואה או לשומע.
- "וּכְאַבְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד: מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ, לֹא הָיָה בוֹ מוּם" (שמואל ב׳ יד, פסוק כה)
- "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים" (שיר השירים א, פסוק טו)
- ראיתי אתמול אישה יפה לבושה שמלה יפה.
- טוב.
- "הנופח בעדשים לבדקן אם יפות הן, רבי שמעון אומר, אינן בכי יתן" (משנה מכשירין, א', ו')
- "בנעלי שבת עם כוֹבע של בארט/ וּבעברית יפה עם עי"ן ועם חי"ת/ דהרנוּ על ענן עשוּי מכריוֹת..." "אני וסימון ומואיז הקטן", יוסי בנאי
- התלמיד הגיש למורה עבודה יפה, שנכר שהשקיע בה מאמץ רב.
- מתאים או רצוי בנסיבות מסוימות.
- "רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון" (משנה, אבות, ב', ב')
- "תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים" (סדר קרבנות)
מילים נרדפות[עריכה]
- נעשה יפה יותר.
- "וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף, וּמַלְבּוּשֵׁךְ ששי (שֵׁשׁ) וָמֶשִׁי וְרִקְמָה, סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, אכלתי (אָכָלְתְּ); וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה" (יחזקאל טז יג)
- "מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה; מַה-טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים" (שיר השירים ד י)
- "שנים עוברות, שוב השקיעה יוקדת; הנערה גדלה, יפתה בלי די" (נתן אלתרמן, "כלניות")
- עשה יפה יותר.
- "בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם וְלוֹא יָפִיק" (ירמיהו י ד)
- "אין סכין את הכלים בשביל ליפותן אם לנאותן להשתמש בהן מותר" (תוספתא שבת פרק יז)
מילים נרדפות[עריכה]
- שעשו אותו יפה יותר.
מילים נרדפות[עריכה]
