לדלג לתוכן

יפה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יָפֶה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יפה
הגייה* yafe
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־פ־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ יָפָה, יְפַת־; ר׳ יָפִים, יְפֵי־;
נ"ר יָפוֹת; יְפֵה־
  1. נושא חן; בעל חזות ערבה; נעים ונחמד למראה.
    • ”וּכְאַבְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד: מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ, לֹא הָיָה בוֹ מוּם“ (שמואל ב׳ יד, פסוק כה)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת הַיָּפוֹת וְהַבַּחוּרִים בַּצָּמָא.“ (עמוס ח, פסוק יג)
    • ”הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים“ (שיר השירים א, פסוק טו)
    • ראיתי אתמול אישה יפה לבושה שמלה יפה.
  2. טוב.
    • ”מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, הַלּוֹקֵחַ יָכֹל לַחֲזֹר בּוֹ; רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת, מוֹכֵר יָכֹל לַחֲזֹר בּוֹ.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ה, משנה ו)
    • "בנעלי שבת עם כוֹבע של בארט / וּבעברית יפה עם עין ועם חית" (אני וסימון ומואיז הקטןערך מקביל בוויקיפדיה, מאת יוסי בנאי)
    • התלמיד הגיש למורה עבודה יפה, שנכר שהשקיע בה מאמץ רב.
  3. מתאים או רצוי בנסיבות מסוימות.
    • ”קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם, אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא הַמְיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִם, הֻתַּר בַּמְיֻשָּׁן.“ (משנה, מסכת נדריםפרק ט, משנה ח)
    • ”רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.“ (משנה, מסכת אבותפרק ב, משנה ב)
    • "תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים" (סדר קרבנות)

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא. מקבילות בשפות אחרות: ארמית יָפֶה, אכדית yapu, באותה משמעות.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
ωραίος‏‏‏‏ (תעתיק: oraíos)

ראו גם

[עריכה]

יָפָה א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יפה
שורש וגזרה י־פ־ה, גזרת נחי פ"י, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נעשה יפה יותר.
    • "וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף, וּמַלְבּוּשֵׁךְ ששי (שֵׁשׁ) וָמֶשִׁי וְרִקְמָה, סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, אכלתי (אָכָלְתְּ); וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה" (יחזקאל טז יג)
    • "מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה; מַה-טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים" (שיר השירים ד י)
    • "שנים עוברות, שוב השקיעה יוקדת; הנערה גדלה, יפתה בלי די" (נתן אלתרמן, "כלניות")
    • אט חולף הזמן עוטף סודות. עלומי חולפים איתו. ונערי גדל וייף מאוד. וביום אחד נשא אישה יפה כמותו. (אילנה רובינה, "נחל שלי")

צירופים

[עריכה]

יָפָה ב

[עריכה]
  1. שם פרטי לנקבה.

יִפָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יפה
שורש וגזרה י־פ־י/ה, גזרת נחי פ"י, גזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. עשה יפה יותר.
    • "בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם וְלוֹא יָפִיק" (ירמיהו י ד)
    • "אין סכין את הכלים בשביל ליפותן אם לנאותן להשתמש בהן מותר" (תוספתא שבת פרק יז)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]