יפה

יָפֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יפה
הגייה*	yafe
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־פ־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ יָפִים; נ׳ יָפָה, נ"ר יָפוֹת; יְפֵה־, ר׳ יְפֵי־

1. נושא חן, חינני; בעל חזות ערבה (בדרך כלל חיצונית); מסב תחושה נעימה לרואה (לעתים: לשומע).

   • ”וּכְאַבְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד: מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ, לֹא הָיָה בוֹ מוּם“ (שמואל ב׳ יד, פסוק כה)
   • ”הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים“ (שיר השירים א, פסוק טו)
   • ראיתי אתמול אישה יפה לבושה שמלה יפה.

1. טוב.

   • ”הנופח בעדשים לבדקן אם יפות הן, רבי שמעון אומר, אינן בכי יתן“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק א, משנה ו)
   • "בנעלי שבת עם כוֹבע של בארט / וּבעברית יפה עם עין ועם חית" (אני וסימון ומואיז הקטן, מאת יוסי בנאי)
   • התלמיד הגיש למורה עבודה יפה, שנכר שהשקיע בה מאמץ רב.

2. מתאים או רצוי בנסיבות מסוימות.

   • ”רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ב)
   • "תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים" (סדר קרבנות)

גיזרון

• מן המקרא. מקבילות בשפות אחרות: ארמית יָפֶה, אכדית yapu, באותה משמעות.

צירופים

• גם יפה וגם אופה
• יפה מראה
• יפה נפש
• יפה שעה אחת קודם
• יפה תואר
• כוחו יפה
• סבר פנים יפות
• ספרות יפה
• עין יפה
• עלה יפה

נגזרות

• יפהפה
• יופי

מילים נרדפות

• נאה (1)
• מצוין (2)
• משובח (2)
• הולם (3)

ניגודים

• מכוער

תרגום

• אנגלית: beautiful‏, pretty‏‏‏‏ (1)
• רוסית: красивый‏‏‏‏ (1)
• ערבית: جميل‏‏‏‏ (גַ'מִיל)(1)

ראו גם

• הדר
• חן
• נוי
• מופת

יָפָה א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	יפה
שורש וגזרה	י־פ־ה, גזרת נחי פ"י, גזרת נל"י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. נעשה יפה יותר.

   • "וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף, וּמַלְבּוּשֵׁךְ ששי (שֵׁשׁ) וָמֶשִׁי וְרִקְמָה, סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, אכלתי (אָכָלְתְּ); וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה" (יחזקאל טז יג)
   • "מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה; מַה-טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים" (שיר השירים ד י)
   • "שנים עוברות, שוב השקיעה יוקדת; הנערה גדלה, יפתה בלי די" (נתן אלתרמן, "כלניות")
   • אט חולף הזמן עוטף סודות. עלומי חולפים איתו. ונערי גדל וייף מאוד. וביום אחד נשא אישה יפה כמותו. (אילנה רובינה, "נחל שלי")

צירופים

• מה יפית

יָפָה ב

1. שם פרטי לנקבה.

יִפָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	יפה
שורש וגזרה	י־פ־י/ה, גזרת נחי פ"י, גזרת נל"י/ה
בניין	פִּעֵל

1. עשה יפה יותר.

   • "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ." (בראשית ט כז)
   • "בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם וְלוֹא יָפִיק" (ירמיהו י ד)
   • "אין סכין את הכלים בשביל ליפותן אם לנאותן להשתמש בהן מותר" (תוספתא שבת פרק יז)

צירופים

• ייפה את כוחו

נגזרות

• יֻפָּה (צורת הסביל)
• יִפּוּי

מילים נרדפות

• שִׁפֵּר
• קִשֵּׁט
• הִנְוָוה

ניגודים

• כִּעֵר

תרגום

• אנגלית: beautify‏‏‏‏

ראו גם

• טִיֵּב
• מופת