פרחח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פִּרְחָח[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פרחח |
| הגייה* | pirhah |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ר־ח |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָל |
| נטיות | ר׳ פִּרְחָחִים; פִּרְחַח־, ר׳ פִרְחָחֵי־ |
- צעיר פרוע, המציק ומפריע, גורם נזק או נוהג ברשעות.
- ”חֹבֵל וּמַלָּח כָּל בְּנֵי פִרְחָח הֵם הַסְּגָנִים שָׁם וְהַפַּחוֹת“ (על הים, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”עַל מָאֳסִי חֵשֶׁק בְּנֵי פִרְחָח יֹאמְרוּ אֲשֶׁר חִשְׁקִי מְאֹד כִּילָי“ (מחברות עמנואל, מאת עמנואל הרומי, בפרויקט בן יהודה)
- ”ואני אשר מעודי לא פחדתי אף משדי שחת, האני אברח מפחד איזה פרחח...?“ (מלחמת תוגרמה בארץ ישראל, מאת אפרים דיינארד, בפרויקט בן יהודה)
- ”שיך זקן ופרחחים ערביים הציעו לנוסעים למקנה חרבות עקומות וקצרות“ (האביב הגיע, מאת יהושע ברזילי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- פעם אחת במקרא: ”עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ רַגְלַי שִׁלֵּחוּ וַיָּסֹלּוּ עָלַי אָרְחוֹת אֵידָם.“ (איוב ל, פסוק יב). ומפרשים: מלשון פרח, מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו (מצודת ציון) ועל פי הבנת הפסוק, רש"י: כל דרך נבלה שיש להם לעשות עושים.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: urchin
ראו גם[עריכה]
| השורש פרח | ||
|---|---|---|
|
