איבר
מראה
אֵיבָר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איבר |
| הגייה* | evar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אֵיבָרִים |
- אחד מחלקי הגוף; קבוצה של רקמות הפועלות במשותף לביצוע תפקיד מסוים.
- ”דְּבַשׁ, כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית; שֶׁמֶן, כְּדֵי לָסוּךְ אֵיבָר קָטָן; מַיִם, כְּדֵי לָשׁוּף בָּהֶם אֶת הַקִּילוֹר; וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, בָּרְבִיעִית.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה א)
- ”הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו; יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ז, משנה ו)
- לאחר שנפצע בידו הבין עד כמה איבר זה חיוני לתפקודו היומיומי.
- חלק מנוסחה מתמטית.
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל גזירה לאחור מן אֲבָרִים, צורת הריבוי של אֵבֶר.