צוער

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צוֹעֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צוער
הגייה* tsoer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ צוֹעֲרִים; צוֹעֵר־, צוֹעֲרֵי־
  1. לשון המקרא משוער: פקיד מלכות העוסק בגביית חלק מתנובת העדרים.
    • ” הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַצֹּעֲרִים.“ (זכריה יג, פסוק ז)
  2. לשון חז"ל עוזר ללוויים בבית המקדש.
    • "רבי אליעזר בן יעקב אומר, אין עולין למנין, ואין עומדים על הדוכן, אלא בארץ היו עומדין, וראשיהן מבין רגלי הלוים, וצוערי הלוים היו נקראין." (משנה ערכין ב ו)
  3. עברית חדשה בהשאלה (2): חניך בקורס קצינים; אדם בתקופת הכשרתו לתפקיד מסוים, לרוב בשירות המדינה.

גיזרון[עריכה]

 1. עפ"י טור סיני, "צָעוֹרִים" - בהוראת "פוקדים", "מבקרים-זמניים", "סוערים", ופירוש המילה הוא בתלמוד בארמית-סורית בהוראת בא לראות, בא לפקח.[1] ארמית-בבלית: "סור" בהוראת לבדוק, לבחון. השוו בעברית סר.
תיבת "צערים" מופיעה בתעודות כלכליות מאוגרית במשמעות רועים, ומקורה בשפה החורית , ואין לה כל קשר למלה "צעיר" כפי שסברו למשל תרגום יונתן ורש"י. ובצדק תרגמו תרגום השבעים והפשיטתא, התרגום הסורי הקדום, "רועים",אך נראה שבמקרא הכוונה במלה זו היא בעיקר למשרתי הרועים[2]
 2. יש הגוזרים עפ"י לשון צעיר. הרמב"ם כתב צוער מלשון צער שהיו מצערים את הבוגרים בקנאתם בקולם היפה והצלול.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   פרח קצינים


ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צוער

סימוכין[עריכה]

  1. טור-סיני, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. י"ג, ב'-ג‎' (תש"ה). עמ' 95.
  2. זאב וייסמן. עולם התנ"ך - תרי עשר ב'.דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, עמ'-251