כמש
מראה
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
הסיבה לכך: גיזרון וסעיף "מידע נוסף" מפוקפק, בלשון המעטה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
כָּמַשׁ
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | כ־מ־ש |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- ירק שהתייבש ואיבד את לחותו (דהה צבעו).
- ”כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו מלקטין אותן (ענפי ערבה) מערב שבת ומניחים אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמשו“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ד, משנה ו)
גיזרון
[עריכה]- כמש, מופיע במקרא בצורה הקדמונית ובלשון רבים ” וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ, קִמְּשֹׂנִים-כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים; וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה“ (משלי כד, פסוק לא)
- גסניוס מקשר בין תיבות כמש-כבש, וטוען לחילופי תוֹכִיות ב'-מ' עם התיבה היוצרת את הפועל הלטיני (אינ)קובוש הוא שד ה"מכמיש" או מרוקן את קורבנותיו מחיוּתם - (ערבית-כַבַּשֻׁ كابوس שד,סיוט) (סורית, כבַש, ܟܒܫ ממנה נגזר קבשא ="אינקוֹבּושֹ") ראו בעברית תהליך כבישת יין הוא חסימת מעבר החמצן מן/אל הנוזל . לשון חז"ל "כֶבֶש", בהוראת פירות משומרים.
- ערבית, אִנְכֲּמִשֻ انكمش בהוראת לרוקן מאוויר,לכווץ.
נגזרות
[עריכה]
ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כמש |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר