הנץ

הֵנֵץ א

לשון המקרא הִפְרִיחַ נִצָּנִים.
- ”אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.“ (שיר השירים ו, פסוק יא)
- ”מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץ / בָּה יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר!“ (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה / בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה“ (פזמון ליקינתון, מאת לאה גולדברג בזֶמֶרֶשֶׁת)

לשון חז"ל זריחה (בעיקר בצירוף "הנץ החמה").
- "חבירו ברחוק ד' אמות ומכירו מצותה עם הנץ החמה כדי שיהא סומך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום אמר רבי יהודה פעם אחת הייתי מהלך אחר ר"ע" (תוספתא, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק א')
- "הייתה למודת להיות רואה עם הנץ החמה-אינו אסור, אלא עד הנץ החמה" (משנה, סדר טהרה, מסכת נידה, פרק ט')
- "אין קורין את המגילה, ולא מולין, ולא טובלין, ולא מזין, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול-עד הנץ החמה" (משנה, סדר מועד, מסכת מגילה, פרק ב')

מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה.