חדש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חָדָשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חדש
הגייה* khadash
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ׳ חֲדָשָׁה, ר׳ חֲדָשִׁים, נ"ר חֲדָשׁוֹת
  1. לשון המקרא שלא היה מוכר עד כה.
    • ”וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף“ (שמות א, פסוק ח)
    • ”וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ“ (ויקרא כו, פסוק י)

גזרון[עריכה]

  • מן המקרא. מקבילות בשפוה שמיות: אכדית edēšu, סורית ܚܰܕ̱ܬܳܐ חָדתַא, ארמית חֲדַת (חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית), פיניקית 𐤇𐤃𐤔 חדש, ערבית حَدِيث (חָדִית'). בלשון נקבה, המשמעות המקראית (שמואל ב', כא) הינה–חרב.
  • באכדית, בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצוי הפועל : "אֶדְאֶשֻ" edēšu, נכתב כ- ud-diš-šú, במשמעות "לחדש" [1].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: new‏‏‏‏
  • אספרנטו: nova‏‏‏‏
  • גרמנית: neu‏‏‏‏
  • הונגרית: új‏‏‏‏
  • ערבית: جديد‏‏‏‏ (תעתיק: גָ'דִיד)
  • רוסית: новый‏‏‏‏

סימוכין[עריכה]

  1. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7

חֹדֶשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חודש
הגייה* khodesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ חֳדָשִׁים, חָדְשֵׁי־
תרשים המתאר את מופעי הירח בהתאם ליום בחודש.
איור של לוח שנה לחודש אפריל
  1. לשון המקרא משך הזמן שבין מולד ירח אחד למשנהו; החלק השנים עשר של השנה.
    • הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים; רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.“ (שמות יב, פסוק ב)
    • וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהֹוָה.“ (במדבר כח, פסוק טז)
    • ”בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ה)
    • בשנה מעוברת, בחודש פברואר יש 29 ימים בעוד שבשנה רגילה יש בחודש זה 28 ימים.

גיזרון[עריכה]

  1. מקראי. מן חָדָש, כי חודש מוגדר כירח חדש.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אינדונזית: bulan‏‏‏‏
  • איטלקית: mese‏‏‏‏
  • אירית: ‏‏‏‏
  • אנגלית: month‏‏‏‏
  • אספרנטו: monato‏‏‏‏
  • גרוזינית: თვე‏‏‏‏ (תעתיק: tve)
  • גרמנית: Monat‏‏‏‏
  • הודית: महीना‏‏‏‏ (תעתיק: mahīnā)
  • הולנדית: maand‏‏‏‏
  • הונגרית: hónap‏‏‏‏
  • וייטנמית: tháng‏‏‏‏
  • טורקית: ay‏‏‏‏
  • יוונית: μήνας‏‏‏‏ (תעתיק: mínas)
  • יידיש: חודש‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: tsuki)
  • כורדית: meh‏, heyv‏, hîv
  • לטינית: mensis‏‏‏‏
  • מלאית: bulan‏‏‏‏
  • נורווגית: måned‏‏‏‏
  • סווהילית: mwezi‏‏‏‏
  • סנסקירית: मास‏‏‏‏ (תעתיק: māsa)
  • ספרדית: mes‏‏‏‏
  • ערבית: شهر‏‏‏‏ (תעתיק: שַׁהְר)
  • פולנית: miesiąc‏‏‏‏
  • פורטוגלית: mês‏‏‏‏
  • פינית: kuukausi‏, kuu‏‏‏‏
  • פרסית: ماه‎‏‏‏‏ (תעתיק: מַאה)
  • צ'כית: měsíc‏‏‏‏
  • צרפתית: mois‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: dal), ‏‏‏‏ (תעתיק: wol)
  • רומנית: lună‏‏‏‏
  • רוסית: месяц‏‏‏‏ (תעתיק: mísjacʹ)
  • שוודית: månad‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חודש

Books-aj.svg aj ashton 01.svg קטגוריית חודשים

חִדֵּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חידש
שורש וגזרה ח־ד־שׁ
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הפך דבר לחָדָשׁ או שיראה כמו חדש.
  2. הודיע דבר שלא היה ידוע, סיפר ידיעה לא מוכרת. יצר תודעה.
    • ”וכל שאינו מדף בתרומה אינו מדף בחטאת ולא חידשו טומאה בחטאת“ (תוספתא, מסכת פרהפרק י, הלכה ב)
    • {{צט/בבלי|חידוש הוא שחידשה תורה בקנס
    • {{צט/בבלי|שלמה חדשה-שחידשו דברים שלא שמעתן אוזן מעולם
    • אליעזר בן יהודה חידש מילים רבות בשפה העברית.
    • דוד המלך איזן ותיקן וחיקר וחידש בלשון הקדש.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: renew‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]