חדש
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
חָדָשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חדש |
| הגייה* | khadash |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ד־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | נ׳ חֲדָשָׁה, ר׳ חֲדָשִׁים, נ"ר חֲדָשׁוֹת |
- שאיננו ישן או שאיננו מוכר.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
חֹדֶשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חודש |
| הגייה* | khodesh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ד־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ חֳדָשִׁים |
- משך הזמן שבין מולד ירח אחד למשנהו. החלק השנים עשר של השנה.
- ”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים; רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.“ (שמות יב, פסוק ב)
- ”וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהֹוָה.“ (במדבר כח, פסוק טז)
- ”בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ה)
- בשנה מעוברת, בחודש פברואר יש 29 ימים בעוד שבשנה רגילה יש בחודש זה 28 ימים.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אינדונזית: bulan
- איטלקית: mese
- אירית: mí
- אנגלית: month
- אספרנטו: monato
- גרוזינית: თვე (תעתיק: tve)
- גרמנית: Monat
- הודית: महीना (תעתיק: mahīnā)
- הולנדית: maand
- הונגרית: hónap
- וייטנמית: tháng
- טורקית: ay
- יוונית: μήνας (תעתיק: mínas)
- יידיש: חודש
- יפנית: 月 (תעתיק: tsuki)
- כורדית: heyv, meh, hîv
- לטינית: mensis
- מלאית: bulan
- נורווגית: måned
- סווהילית: mwezi
- סנסקירית: मास (תעתיק: māsa)
- ספרדית: mes
- ערבית: شهر (תעתיק: שַׁהְר)
- פולנית: miesiąc
- פורטוגלית: mês
- פינית: kuu, kuukausi
- פרסית: ماه (תעתיק: מַאה)
- צ'כית: měsíc
- צרפתית: mois
- קוריאנית: 달 (תעתיק: dal), 월 (תעתיק: wol)
- רומנית: lună
- רוסית: месяц (תעתיק: mísjacʹ)
- שוודית: månad
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חודש |
חִדֵּשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חידש |
| שורש וגזרה | ח־ד־ש |
| בניין | פִּעֵל |
- הפך דבר לחָדָשׁ או שיראה כמו חדש.
- ”שלשה בתים הן בית שבנוי מתחלה לע"ז הרי זה אסור סיידו וכיירו לע"ז וחידש נוטל מה שחידש“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ז)
- הלכתי לקַניוֹן כדי לחדש את מְלַאי הבגדים שלי.
- "כתב ע"ג כתב ר"ל: שהיו מטושטשות מעט וחדשן בהעברת קולמוס עליהן" ((בית הבחירה למאירי מסכת שבת דף קד עמוד ב))
- הודיע דבר שלא היה ידוע, סיפר ידיעה לא מוכרת. יצר תודעה.
- ”וכל שאינו מדף בתרומה אינו מדף בחטאת ולא חידשו טומאה בחטאת“ (תוספתא, מסכת פרה – פרק י, הלכה ב)
- {{צט/בבלי|חידוש הוא שחידשה תורה בקנס
- {{צט/בבלי|שלמה חדשה-שחידשו דברים שלא שמעתן אוזן מעולם
- אליעזר בן יהודה חידש מילים רבות בשפה העברית.
- דוד המלך איזן ותיקן וחיקר וחידש בלשון הקדש.
נגזרות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
חֻדַּשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חודש |
| שורש וגזרה | ח־ד־שׁ, גזרת השלמים |
| בניין | פֻּעַל |
- חזר למצבו המתוקן.
- מלאי המזון חודש עם תום הבצורת.
- המשיך ממקומו האחרון.
- בעקבות בקשת הא"ום, חודש המשא-ומתן בין שתי המדינות.
