נכשל
נִכְשַׁל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נכשל |
| שורש וגזרה | כ־שׁ־ל |
| בניין | נִפְעַל |
- לא עלה בידו לעמוד במבחן או במשימה כלשהי.
- ”קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ד)
- ”אם חלילה נכשל במערכה שאנו עומדים בה עתה – נהיה נדונים לכליה, לחוסר כל תקוה להתעודד ולהעלות ארוכה.“ (היודעים אנו את אשר לפנינו, מאת יצחק לופבן, בפרויקט בן יהודה)
- נכשלתי במבחן ולכן עליי לעשות מבחן חוזר.
- לא התגבר על מכשול.
- ”מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר לֹא יִכָּשֵׁלוּ.“ (ישעיהו סג, פסוק יג)
- ”יִזְכֹּר אַדִּירָיו יִכָּשְׁלוּ בַּהֲלִיכָתָם יְמַהֲרוּ חוֹמָתָהּ וְהֻכַן הַסֹּכֵךְ.“ (נחום ב, פסוק ו)
- ”בְּלֶכְתְּךָ לֹא-יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם-תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.“ (משלי ד, פסוק יב)
- ”וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצוֹ וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא.“ (דניאל יא, פסוק יט)
- ”וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים. וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקּוֹת.“ (דניאל יא, פסוקים לג–לד)
מילים נרדפות
[עריכה]- העלה חרס בידו (1)
- כשל (1)
- מעד (2)
נגזרות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]- הצליח (1)