שב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שָׁב א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שב
שורש וגזרה שׁ־ו־ב א, גזרת נע"ו/י
בניין קל


  1. חָזַר לַמָּקוֹם אוֹ לַמַּצָּב שֶׁהָיָה בּוֹ.
    • "יוֹם אֶחָד, עַל שְׂפַת-הָעֶרֶב/ שָׁב בּוֹדֵד הָרוּחַ./ שַׁבְתִּי אֶל אִילַן-הָאֹרֶן, בְּצִלּוֹ לָנוּחַ..." "עוֹד אֶזְכֹּר", נתן יונתן
    • "לֵךְ, אֱמֹר לָהֶם: שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם" (דברים ה, פסוק כו)
    • "הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו, וְחָיָה" (יחזקאל יח, פסוק כג)
  2. לשון המקרא חָזַר בּוֹ, הִתְחָרֵט.
  3. לשון המקרא הִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם, שָכַן.
    • "אִם שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת-וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס, וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתּוֹשׁ..." (ירמיהו מב, פסוק י)
    • "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי; וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים" (תיהילים כג, פסוק ו)
  4. חָזַר אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַנְּכוֹנָה, חָזַר בִּתְשׁוּבָה.
  5. לשון המקרא חָזַר וְנַעֲשָׂה שׁוּב לְ-, נֶהְפַּךְ לְ-.
    • "הֲלוֹא עוֹד מְעַט מִזְעָר, וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל; וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב" (ישעיהו כט, פסוק יז)
  6. לָז, סָטָה הַצִּדָּה.
    • "עַל זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ, וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל עַל כִּי דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי, וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא אָשׁוּב מִמֶּנָּה" (ירמיהו ד, פסוק כח)
  7. הֶחֱזִיר לְמָקוֹם אוֹ לְמַצָּב.
    • "כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ירמיהו ל, פסוק ג)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ביטויים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תַּרגום[עריכה]

למשמעות (1):

שָׁב ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שב
הגייה* shav
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש שׁ־ו־ב א
דרך תצורה צורת בינוני מן בניין קל
נטיות יחידה: שָׁבָה, ר"ז: שָׁבִים, ר"נ: שָׁבוֹת, נ"ר: שָׁבֵי-
  1. מִי שֶׁחוֹזֵר אֶל מָקוֹם אוֹ אֶל מַצָּב מְסֻיָּם.
  2. לשון המקרא בָּא בִּתְשׁוּבָה.
    • "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב-נְאֻם יְהוָה" (ישעיהו נט, פסוק כ)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שָׂב א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שב
שורש וגזרה שׂ־י־ב, גזרת נע"ו/י
בניין קל


  1. לשון המקרא פָּסַק מִהְיוֹת צָעִיר, קָפְצָה עָלָיו שֵׂיבָה.
    • "...וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי, הִנָּם אִתְּכֶם" (שמואל א׳ יב, פסוק ב)

גיזרון[עריכה]

  • מן התנ"ך.

נגזרות[עריכה]


השורש שׂיב

השורש שׂ־י־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׂ־י־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂב שָׂב יָשִׂיב שִׂיב לָשִׂיב
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵשִׂיב מֵשִׂיב יָשִׂיב הָשֵׂב לְהָשִׂיב
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל


ביטויים נרדפים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

שָׂב ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שב
הגייה* sav
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש שׂ־י־ב
דרך תצורה צורת בינוני מן בניין קל
נטיות יחידה: שָׂבָה, ר"ז: שָׂבִים, ר"נ: שָׂבוֹת, נ"ר: שָׂבֵי-
  1. אָדָם בְּשֵׂיבָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָעִיר עוֹד.
    • "גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ בָּנוּ כַּבִּיר מֵאָבִיךָ יָמִים" (איוב טו, פסוק י)

גיזרון[עריכה]

  • פעם אחת במקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש שׂיב

השורש שׂ־י־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׂ־י־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂב שָׂב יָשִׂיב שִׂיב לָשִׂיב
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵשִׂיב מֵשִׂיב יָשִׂיב הָשֵׂב לְהָשִׂיב
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל