עורבא פרח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עוֹרְבָא פָּרַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עורבא פרח
הגייה* orva parakh
חלק דיבר צרף
מין
שורש פ־ר־ח
דרך תצורה
נטיות
  1. דבר חסר אחיזה במציאות.
    • "וכך היו כל יסורי נפשי באותה שנה־ומחצה רק צללים עוברים ודברים שאין בהם ממש. רק עוֹרבא פרח, רק עוֹרבא פרח..." ("עורבא פרח", מ"י ברדיצ'בסקי)
    • "עורבא פרח! התדעו לכם, אדוני הקוראים, את פשר המלים האלה? על פי המלים האלה עליכם לדעת כי כל הדברים אשר דברתי עד כה – בחזון דברתים ומלבי בדיתים, ולא היו הדברים האלה מעולם!" ("סנהדרין גדולה", דוד פרישמן)
    • "אני שואלת לשלומך, ואתה משיב לי – עורבא פרח! אני אומרת לך דברים של ממש, ואתה אומר לי דברי־רוח" ("סוסתי", מנדלי מוכר ספרים)

מקור[עריכה]

  1. לשון חז"ל בארמית (מילולית: עורב פורח): "אמר ליה: וכי מה בין זה לנדרים ונדבות? - אמר ליה: עורבא פרח" (בבלי, מסכת ביצהדף כא, עמוד א), ופירש"י: "ראה עורב פורח באויר כלומר השיאו לדבר אחר" (חולין קכד ע"ב).

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש פרח ב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תעופה ובריחה
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המשנה


נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ר־ח ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַח פּוֹרֵחַ יִפְרַח פְּרַח לִפְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִפְרִיחַ מַפְרִיחַ יַפְרִיחַ הַפְרַח לְהַפְרִיחַ
הֻפְעַל הֻפְרַח מֻפְרָח יֻפְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]