עורבא פרח

עוֹרְבָא פָּרַח[עריכה]

דבר חסר אחיזה במציאות.
- "וכך היו כל יסורי נפשי באותה שנה־ומחצה רק צללים עוברים ודברים שאין בהם ממש. רק עוֹרבא פרח, רק עוֹרבא פרח..." ("עורבא פרח", מ"י ברדיצ'בסקי)
- "עורבא פרח! התדעו לכם, אדוני הקוראים, את פשר המלים האלה? על פי המלים האלה עליכם לדעת כי כל הדברים אשר דברתי עד כה – בחזון דברתים ומלבי בדיתים, ולא היו הדברים האלה מעולם!" ("סנהדרין גדולה", דוד פרישמן)
- "אני שואלת לשלומך, ואתה משיב לי – עורבא פרח! אני אומרת לך דברים של ממש, ואתה אומר לי דברי־רוח" ("סוסתי", מנדלי מוכר ספרים)

לשון חז"ל מארמית: עורב פורח; כנאמר בתלמוד: ”אמר ליה: וכי מה בין זה לנדרים ונדבות? - אמר ליה: עורבא פרח“ (בבלי, מסכת ביצה – דף כא, עמוד א), ופירש"י: "ראה עורב פורח באויר כלומר השיאו לדבר אחר" (חולין קכד ע"ב).