לדלג לתוכן

התפתח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִתְפַּתַּח או הִתְפַּתֵּחַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התפתח
שורש וגזרה פ־ת־ח
בניין הִתְפַּעֵל
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] שבר את מה שסגר מעליו.
    • ”הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי, שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם; הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ, שְׁבִיָּה בַּת-צִיּוֹן.“ (ישעיהו נב, פסוק ב)
    • ”כֵּיצַד נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים, נִתְפָּרְדוּ הָרִמּוֹנִים, נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת, נִתְחַתְּכוּ הַדְּלוּעִים, נִתְפָּרְסוּ הַכִּכָּרוֹת, יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.“ (משנה, מסכת ערלהפרק ג, משנה ח)
    • ”קִבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל, חֵרֵשׁ וְנִתְפַּקַּח, סוּמָא וְנִתְפַּתַּח, שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפָּה, נָכְרִי וְנִתְגַּיַּר, פָּסוּל.“ (משנה, מסכת גיטיןפרק ב, משנה ו)
  2. הגיע לשלב הבא במחזור חייו.

גיזרון

[עריכה]
  1. צורת פועל זו מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
  2. צורת חוזר מן פיתח שבמקרא: ”פִּתַּח הַסְּמָדַר“ (שיר השירים ז, פסוק יג)

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש פתח

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות

[עריכה]
  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]